היי לכם.
אז הפסטיבל נגמר אחרי יום ארוך ומתיש
ואיפה אני?
אצל קאשה כמובן. באיזה חור שכוח אל,
תוהה איך לעזאזל הגעתי לכאן כשקצת לפני פחות משעה עוד הייתי במרכז עם כל השכבג והתכוננו לפלאפל ובריכה.
אבל תגידו שלום לגברת ספונטנית-ולא-פולניה-בכלל, כי מהרגע שקאשה אמרה לי לבוא לקחו לי בדיוק 20 דק' לרוץ הביתה ולהכין תיק,
ולחזור בזמן לחזור עם אחת הבנות שגרה כאן. lovely :)
מה שכנע אותי, אתם שואלים?
ובכן, בחור, דא?!
חברים שהכרנו באילת, וגרים בערך 3 שעות נסיעה מפה, החליטו שהם מבצעים גיחה ספונטנית ומגיעים לכאן.
אז קאשה לא נטשה את שותפתה לחדר, וקראה גם לי. (למה? למה מגיע לי כל הטוב הזה?)
אבל כרגע אני מגעילה ובאלי מקלחת,
וגם גיליתי פצע בלשון 
בכל אופן,
אני זזה להתקלח ולהוריד מעלי את כל הטינופת הזו.
ומחר?
מחר תדעו אם הם אמרו סתם או שהם באמת נסעו בשבילנו 3 שעות 
Y.
שמקללת את השבתות שהצופים הורסים לה כל פעם מחדש.