סתיו, לך תזדיין. באמת.
ערב, כוכב נולד, אני גולשת לי באינטרנט ומפיגה את המתח לקראת מחר (פאק אני לא מאמינה שהבגרות כבר כאן).
אסאמאס. סתיו.
"ב****?" (הכוונה אם אני מחוץ לעיר או לא)
"בהחלט, למה?"
"אופס, התכוונתי לשלוח את זה למשלחיסט"
"יופי סתיו. פוראבר אלון"
"מה הקשר פוראבר אלון?"
"שלחת לי אסאמאס שהיה מיועד למישהו אחר. זה כמו להתלהב שמישהו מתקשר ואז לראות שזו אמא"
"קורה "
"שיהיה."
"מה את בוכה עכשיו?"
"אני? בוכה? מה פתאום?? "
הפוגה.
"תקשר כשבא לך" (שוב אסאמאס שטעה בדרך)
"אולי די?!"
"סאמק"
"כשתרצה לסמס לי, תסמס לי וכשתרצה לסמס למשלחיסט תכתוב את השם שלו במקום ללכת לאות ואז תיפתר לך הבעיה" (השמות שלנו מתחילים באותה אות)
"מזתומרת?"
"איך הגעת ללסמס לי במקומו? שנינו באותה אות לא?"
"הוא פשוט האחרון שסימסתי לו"
""
אתה מוכן להתפגר בבקשה?
Y.
שיש לה חיבה לפיילים בסמסים,
עד שזה מגיע אליה.