לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

simply Y


Every day Is a present. Tomorrow, He will be past.

Avatarכינוי:  מטר שישים ובמבה אדומה

בת: 29

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2012

דאבל D.


אנחנו יושבים על הבר והוא מזמין שתי בירות. "אני לא אשתה את זה" אני מזהירה אותו, מצחיק אותי שמרוב שהסביבה מבוגרת לא טרחו לבדוק ת"ז בכניסה.

ההופעה עוד לא התחילה והוא מתדלק את החצי שלו ואח"כ גם את השליש שלי, אחרי שטעמתי ועשיתי לו פרצוף שזה מגעיל רצח. 

הוא מתעקש שאשתה משהו, אני מתלבטת בין מוחיטו לאורגזמה. הוא בוחר אורגזמה ואני לוחשת לו שזה בטח רק כדי לראות אותי מבקשת אחת מהברמנית. 

בסוף הוא מזמין בשבילי משהו מאולתר ודי טעים אבל עם מלא וודקה. אני מחליטה שאני שותה הכל. 

כמה אנשים שהוא מכיר באים ואומרים לו שלום. אני רק מתפללת לא לפגוש מישהו שאני מכירה.

אנחנו נעמדים בשורה הראשונה מול הבמה והלהקה עולה. הם קורעים מצחוק ויחד עם הוודקה ההופעה כיפית וזורמת. הוא מחבק אותי מאחורה, ואחרי חצי כוס בערך אני כבר טיפה מסוחררת. אני מביטה בכוס ומקרבת אותה לפנים במחשבה של "שתיתי רק חצי?!?!?!" 

זין. אני מכניסה את הקש לפה ושואבת עוד רבע. השירים מתחלפים, הסולן על סמים, בחור שמנמן במכנסי עור לבנים חוצה את הבמה, הופס- נגמר.

אני רוקדת צמוד אליו, הכוס הריקה מתנדנדת לי ביד ואני חצי נשענת אחורה ומודה לאלוהים שהוא עומד שם כי אחרת הייתי נופלת. 

"בואי ניקח את זה" הוא שולף את הכוס מהיד שלי וביד השניה הוא תופס אותי ומוביל אותי בחזרה לבר. אני הולכת עקום ומצחקקת ומתחילה להלחץ קצת מהסטלה. הוא כמובן מחדש את מלאי הבירה ומזמין לי עוד קוקטייל. "לא כדאי" אני מושכת כתף ומחייכת אליו חיוך ממזרי. "רק בגלל שאמרת את זה זה אומר שכדאי". "נו, באמת לא כדאי" אני דוחפת אותו בקלות בכתף והוא מחזיר לי חיוך. אני לוקחת לו את הקוקטייל מהיד בהכנעה ותופסת אותו בזהירות בשתי ידיים. זה כמובן לא עוזר כי בדרך לבמה איזה אחד דביל נתקל בי והחולצה החדשה מתקשטת בכתם של קוסמופוליטן.

זה לא מפריע יותר מידי ותוך שניה וחצי אני כבר שוכחת ואנחנו שוב רוקדים. אני נצמדת אליך מקדימה והדבר היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו הוא איך אני רוצה שהוא יזיין אותי כשנחזור אליו לדירה.

הסולן מצחיק אותי ברמה שכבר כואבות לי הלחיים והבטן. פתאום גם הקוקטייל נגמר ואני מרגישה שוב כמו ילדה בת ארבע שפשוט מאושרת מהחיים. הוא לוקח לי את הכוס בחזרה לבר ואנחנו מחליטים ללכת. הוא קונה סמבוסק פיצה מהמאפייה ממול, חותך לי ביסים קטנים ומכריח אותי לאכול. זה בהחלט לא היה חכם לשתות על בטן ריקה. אני פולטת לאוויר שטויות שאני אפילו לא זוכרת ולא סותמת את הפה לאורך כל הדרך חזרה. כשאנחנו נכנסים לדירה אני זורקת את העקבים בכניסה לחדר, פושטת את החולצה, ממלמלת משהו על זה שחם לי וקופצת על המיטה. הראש מסתובב ואני מרגישה שיש ארבע תקרות מעליי. הוא מסובב אותי על הגב ומתחיל לנשק אותי. המכנסיים ושאר המלבושים מצטרפים במהירות אל החולצה שזרוקה אי שם על הפרקט.

למרות שהוא זיין אותי רק כמה שעות קודם, אני מרגישה שזה היה מזמן ומתענגת על כל חדירה שלו. הוא מזיין כמו שהוא אוהב, קצת שוכח שאני לא הטיפוס שהוא רגיל אליו. סותם לי את הפה ומושך לי את הראש אחורה מהשיער. קצת קשה לי לנשום והקימור של הישבן רק מכניס אותו יותר עמוק. אני מנסה לקער בחזרה את הגוף שלי כדי שיכאב קצת פחות והוא מחזיק אותי בכח, "תייללי קצת". האישונים שלי מתרחבים ולרגע אני מפחדת שהחיה משתחררת. אחרי כמה שניות הוא מרפה ואני חוזרת לנשום כרגיל. אחרי שהוא גומר אני כ"כ עייפה שאני אפילו לא טורחת להתלבש לפני שאני נרדמת. אני ישנה צמודה אליו, עירומה ונטולת שמיכה בלילה התל אביבי. משהו שהתברר כטעות אחרי שהבנתי שמזגן ומאוורר ביחד דווקא מקררים לא רע. 

בבוקר הערתי אותו עם הפתעה ;)

 


 

Y.

את טועה, אני יותר יפה.

נכתב על ידי מטר שישים ובמבה אדומה , 30/8/2012 17:31  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




10,372
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למטר שישים ובמבה אדומה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מטר שישים ובמבה אדומה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)