דור (מס' 28 ברשימה) ואני גמרנו לא כלכך יפה כשהוא ניתק איתי קשר וחזר לאקסית.
מאז עברה לה כל י"ב, ופתאום אני מוצאת את עצמי יוצאת איתו.
טוב, אני חושבת שאני יוצאת איתו...
אחרי שנפרד מהאקסית לפני 4 חודשים בערך, ושלח לי הודעה מפתיעה לפני חודש, חזרנו לדבר באדיקות כמעט כל יום, כל היום.
רצה הגורל והרגילה של דור נפלה צמוד לסופש האחרון ויצא שהוא היה שבוע וחצי בבית.
שבוע וחצי, הצנחן ההורס מקצה הרחוב היה בבית. איתי :)
אני עמוסת פרפרים ומערבולות ומפחדת פחד מוות שהוא שוב יעלם, ושהוא לא רציני, אבל עד כה כל הסימנים מראים לי שכן. אז אני משתדלת להיות רגועה, ולחשוב חיובי 3>
בא לי לספר על דור כל הערב. על כמה שהוא מקסים, על החיוך היפה שלו, על היכולת שלו להעביר איתי שעתיים במיטה ופשוט לדבר אפילו כשהטלוויזיה כבויה, על הנדיבות שלו, על היכולת שלו להסתפק במועט (למרות שיש להורים שלו כלכך הרבה פאקינג כסף!), על ההתנהגות שלו כשהוא ליד הכלב הקטנצ'יק שלו, על זה שהוא יודע להתלבש, על זה שהוא ודאבל די התחברו לאללה וזה ממש חשוב, על זה שהמוזיקה שהוא שומע מקסימה, על זה שאני אוהבת להתכרבל איתו עד הבוקר, על כמה שהוא מצחיק, על זה שהמשפחות שלנו מכירות ואמא שלי ממש לא מתנגדת שאצא איתו למרות שהוא בן 20, על זה שהוא צנחן תותח ושהוא יצא עכשיו לקורס מכים ושאני כלכך גאה בו, על זה שאני כלכך מקווה שהוא יגיע למסיבת סיום שלי ושיתנו לו לצאת מהבסיס, ובעיקר על זה שבא לי לבכות כי כבר הרבה זמן לא הייתי כל כך מאושרת.
אני מרגישה קצת רע אפילו לכתוב עליו את כל זה כי מי בעצם הרשה לי לדבר עליו ומי נתן לי רשות לומר שאנחנו יוצאים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מטר שישים ובמבה אדומה