חזרתי.
ויש לי המון מה לומר.
הרבה מזה תומצת לשני פוסטים ארוכים שירדו לטמיון בגלל בעיות ישרא-אינטרנט, אבל אחד אני אנסה להחזיר למסך כי אני חושבת שהוא ממש חשוב וכי אובדת עצות..
-
יש בחור. קוראים לו גיא.
הוא חבר של חבר ובפעם הראשונה שראיתי אותו חשבתי לעצמי, אלוהים- אני רוצה אותו.
גיא נראה טוב. מאוד טוב אפילו. הוא היה בא עם החבר'ה שלו כשנפגשנו עם הבנות שלי ובכל הפעמים היה בנינו פלירט.
רק אחרי כמה פעמים נפגשנו לבד. זה היה אצלו בבית, ישבנו לראות סרט עם כוס נסטי וקצת דיברנו והתכרבלנו.
ואז הגיעה הנשיקה.
הנשיקה שאחריה, שקלתי שוב אם אני רוצה משהו רציני עם גיא או לא.
והנה השאלה שלי:
האם נשיקה, גרועה ככל שתהיה, יכולה לשנות לגמרי את הדרך בה אנחנו רואים מישהו מסוים?
האם היא יכולה למנוע מערכת יחסים עתידית או לחבל בסיכויה להצליח?
-
אני וגיא מסתמסים ופתאום אני מרגישה שחזרתי לכיתה ח'. אסאמאסים סתמיים של "חיים שלי" באמצע היום תמיד מפתיעים אותי מחדש.
אני לא יודעת אם הנשיקה שינתה את הדרך בה אני רואה את גיא,
אני מניחה שכן כי פתאום הוא נראה לי פחות חתיך ויותר ילדותי, ושמתי לב שגם הוא חלק ממגיפת "אני הולך לבית" במקום "הביתה", וטעויות לשון נוספות..
-
קאשה דברה איתי אתמול. היא אמרה שהיא ישבה עם חבר משותף ושאני וגיא עלינו בשיחה. הוא שאל אם אני חושבת לקחת את זה לכיוון רציני והיא אמרה שכן. הוא אמר שגם גיא. אבל אני באמת אוכל לנהל מערכת יחסים עם מישהו שאני לא יכולה לנשק?
ממתי נשיקה אמורה לקחת חלק כ"כ מרכזי ביחסים?
ז"א, גיא מקסים והכל, אבל המשיכה היא עניין רציני, לא? וכרגע, המשיכה שלי אליו הפכה מ90 ל45..
אני לא יודעת מה לעשות,
נמאס לי מסטוצים ומלכתחילה עם גיא כיוונתי את זה למשהו רציני. עד הנשיקה הדבילית הזו. מי חשב שהוא ינשק גרוע?!
ועכשיו אני חסומה מכאן ומכאן.
איך לעזאזל יוצאים מזה?!
Y.
שסופסוף הצליחה לפרסם פוסט בלי שהוא ימחק!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מטר שישים ובמבה אדומה