יומן מסע

ביום חמישי הייתי בהופעה של אביב גפן בקיסריה. היה מטורף ממש .

זה כזה כיף לשבת בין ככ הרבה אנשים, כשפה בבית, אני רק מזכירה את המילה אביב גפן וכולם מעקמים את הפרצוף ושם כולם מכירים את המילים לכל השירים בידיוק כמוני, זה כיף נותן הרגשה שאני לא לבד בתוך הטירוף הזה.

לפנינו ישבו ילדות דיי קטנות שבכל פעם שהיה שיר טיפה יותר קיצבי הן ישר קמו, והתחילו לרקוד. זה נראה לי דיי מטומטם. בלי שום יחס למילים ולמשמעות של השיר..

זאת שהייתה איתי ניסתה לעשות כמוהן, היא גם קטנה ממני בשנתיים .. אני קמתי רק כשזה הרגיש לי נכון ...

אבל בסהכל היה ממש טוב ומשחרר, אחרי חודש בבית . התפרקות כזאת.

אתמול דיברנו, בהתחלה שיחה על נושאים ככללים, ואחרי זה הוא בא ביציאה:

אני אוהב רק שני אנשים , את עצמי (נרקיסיסט או לא ?) ועוד מישהי.

מי זאת המישהי ?

אני מאוהב בה כבר שנה וחצי, היא מושלמת, היא מלקקת לי, היא תעשה כל מה שאני אומר לה, היא אובססיבית עלי. אני רואה איך אני יכול להעביר איתה את כל החיים.

אז למה אתם לא ביחד ?

היא דתיה, מפחדת מההורים שלה .

אוקיי . וכשאנחנו יצאנו מה ? אני ריבאונד ? הסחת דעת? מישהי להעביר איתה את הזמן ?

לא. כשיצאנו באמת נתתי לך צאנס. אני מחפש מישהי שתיהיה יותר טובה ממנה אבל בנתיים לא מצאתי .

היית צריך להגיד לי על ההתחלה שאתה מאוהב במישהי אחרת!

לא. אני נתתי לך הזדמנות מלאה. את לא מספיק טובה. את לא טובה כמוה. לא מגיעה לרמה שלה. היא הציבה רף מאוד גבוה ואת לא עוברת אותו. את לא טובה מספיק.

סיימנו את השיחה...

ואחרי זה הוא רשם בפייסבוק סטטוס בסגנון של: אני לא יכול לחיות בלעדיך..

אז הגבתי (בהומור כמובן כי אני יודעת שזה מתייחס אליה) די נו אני יודעת .

הוא: חיה בסרט.

אני: אל תתבייש.

הוא: וואו את יותר מתוסבכת ממני וזה משהו שקשה להגיע עליו.

אני: אני לא חושבת שזה אפשרי בכלל .

ואז הוא מחק את הפרסום ושלח לי הודעה בווצאפ:

הוא:את פשוט אדם מביך

אני:חחחחחח מה מחקת זה היה מצחיק

הוא:חחחח מה שמצחיק זה שאת פונה אלי בסטטוס כמו מסכנה משעמם לך בחיים?

אני:חחח ווואו אתה לא קצת מגזים? קצת צחקתי, אל תעוף על עצמך.

הוא:זה עלוב את רוצה צומי ומשעמם לך

אני:צומי? חח וואוו. טפל באגו שלך, אתה לא קריטי לי עד כדי כך.

הוא:אני חושב שאת מעפנה ושיש לך תסכול רציני

אני:אני חושבת שכדאי שתטפל בעצמך. נראה לי מצחיק, אז כתבתי. אתה לא חייב לבכות. אל תתבכיין. (: (הוא תמיד אמר לי תפסיקי להתבכיין)

הוא:את כזאת מסכנה אימלה.... אני פשוט אתעלם

אני:האמת היא שאני בסדר גמור, ואני אשמח אם תתעלם. אתה מפוצץ באגו, והאמת- לא יותר מילד קטן שבטוח שמגיע לו הכל.

הוא:את צודקת סבבה

אני: אני יודעת (:

הוא:מצוין (:

אני:אתה לא כזה טוב בלהתעלם :(

הוא:אני פשוט אומר לך את המילים האחרונות כדי שתרגישי טוב עם עצמך עוד מעט אני אתעלם לגמרי.

אני:___, אני כבר מרגישה טוב עם עצמי. אני באמת מקווה שתתבגר. בהצלחה בלהתעלם (:

הוא:מחקתי אותך (מהפייס) רק אל תפגעי בעצמך זו הבקשה שלי אני לא כועס

אני:חח מה נדפק אצלך? אני לא אעשה לעצמי כלום. די להיות דרמתי.

הוא:אה אז סבבה ביי

אני ביי ___ (:

ואני חושבת שאחרי כמה דק הוא חסם אותי מהוואצפ.

אז האמת היא שאני לא כתבתי את כל מה שכיביכול אני אמרתי, זו חברה שלי כתבה, באישור שלי כמובן.

ובאותו הרגע הרגשתי שזה באמת מגיע לו, ואני עדין חושבת ככה. הוא יצא באמת שמוק. בכל הזמן הזה.

אבל אני בנאדם שאף פעם לא מנתק קשרים. אפעם. רק אם עושים לי משהו מזעזע ממש.

אני מבינה שמשהו רומנטי כבר לא יצא כאן. ובכל זאת הוא תמך בי בכל הזמן שהייתי בבית חולים, וביום שרציתי להתאבד. אני לא יכולה לשכוח את זה ופשוט למחוק את זה, הוא חלק מזה ותמיד יהיה .

אני לא רוצה לסיים את זה ככה מסריח. ומצד שני אני לא יודעת אם אני באמת מסוגלת להתייחס אליו רק בתור ידיד אחרי מה שהיה בנינו.

אני חושבת שמה שאעשה זה לחכות שבוע- שבועיים. לראות אם הוא יוצר קשר (מה שקשה לי להאמין שיקרה כי הוא באמת מפוצץ באגו, למרות שחברה שלי אומרת שהוא יחזור אלי, אבל אני לא בטוחה אחרת למה הוא מחק אותי מהפייס ?) ואם הוא לא יצור קשר אני אגיד שאני לא רוצה שנסיים ככה ושאם הוא רוצה כן נהיה ידידים.. אני גם מניחה שאם באמת יעברו שבועיים אז הצורך הזה לרדוף מאוד ירד לי, ואני באמת אתייחס אליו כמו ידיד ..

דעתכם הכנה ?