יומן מסע

אני חושבת עליו, אם אגיד שלא זה יהיה שקר, אבל אני חושבת עליו הרבה פחות ממה שצפוי היה שיקרה ..

אני חושבת שאני חושבת עליו כבר מתוך הרגל ולא מתוך זה שאני באמת רוצה אותו .. פשוט רגילה לרצות אותו .. ומהרגלים קשה להתנתק ..

מעצבן אותי המצב, גם בשבוע נתק (שבא מיוזמתו) כל יומיים הוא שלח הודעה ושאל מה קורה והתעניין במצב הבריאותי שלי, והפעם עברו 3 ימים וכלום, אפילו אין לו אותי בפייסבוק, הוא לא יכול לדעת אם בכלל קרה משהו .. וזה מעצבן אותי כי אחרי כל מה שעברנו ביחד זה לא מעניין אותך? לא חשוב לך? אפילו לא מקרן בקטע של יצר הריכול? מעניין אותי אם הוא בכלל זוכר אותי ? חושב עלי ? או שזה שהוא מחק אותי מהפייס וחסם בווצאפ זה לא רק סימלי וזה לא באמת "בישבילי".

היום נסעתי באוטבוס ומאחורי היה חייל שדיבר בטלפון והוא אמר משהו בסגנון של "היה קשה, אף פעם לא הייתי בהלוויה צבאית", ואז הדבר הראשון שחשבתי עליו היה- שיכול להיות שהוא ימות ואני בכלל לא אדע. אני אתקשר אליו ויחשוב שהוא מסנן. אני יודעת שזו חשיבה מאוד קיצונית . ודרמתית אבל אם לשנייה נחשוב על זה זה פשוט באמת עלול לקרות ..

וכאן מסתיים לו עוד פוסט על ____.