יומן מסע

אתמול היה ערב טו באב, יצאנו, הוא לא זכר, זתומרת- הוא זכר כי חברה שלי הזכירה לו. באסה.

הוא הביא לי דובי ושוקולד.. חמוד, אני הבאתי משהו עם יותר משמעות- סקאצ' בוק כי הוא מצייר, עם ללבבות שוקולד כי בכל זאת יום האהבה, בדף הראשון ביקשתי מידיד טוב שלי (כי אני ממש לא יודעת לצייר) שיצייר ארנבת שזה בדיחה שלנו .. וזהו חמוד בהתחשב בזה שאנחנו חודשיים (:

רבנו בסוף הערב, אני עוד מעט יוצאת למחנה קיץ ואמרתי לו שנוכל להתראות רק ביום רביעי, אז הוא שאל מה עם שלישי? עניתי שאני בהכנות למחנה והוא התבאס, אז אמרתי לו שאני מוותרת המון על הצופים, ושהוא לא מוותר על כלום בישבילי והוא ממש נעלב מזה, ואמר שאני לא אגיד דברים שאני לא יודעת.. רבנו והשלמנו גם.

אבל זה הציק לי, מה הוא כבר מפסיד בגגלי ? ועוד לא רוצה להגיד לי, אז התקשרתי היום ושאלתי מה זה שהוא מפסיד והוא אמר שהוא לא רוצה להגיד, והוא ממש התעקש ובדרך כלל אני כן מצליחה לשכנע אותו לספר לי דברים כאלה והוא לא מסתיר ממני כלום,

לדעתי זה הקטע עם החברים שכל פעם שאני איתו אז הוא לא ניפגש איתם גם אם הם מציאים שניצתרף, אבל זה לא לוותר על חברים, זה להיות איתי חחח זה לא אותו דבר כמו תנועת נוער שיש לוח זמנים כולל של כולם ואני לא יכולה להזיז אותו כי אני רוצה להיפגש עם חבר שלי, אז לפעמים אני מוותרת..

אני לא יודעת אם בכלל הוא התכוון לחברים, זאת רק השארה, הוא לא רוצה להגיד לי ... אמרתי לו שאני בטח אחשוב עכשיו דברים גרועים יותר. לא עיניין אותו הוא ממש נעול.. מטריד אותי ...

אז אתמול עבר חודש שלם מהניתוח האחרון, ואני והחבר שלי הלכנו לחגוג את זה במשהו שמאוד התגעגעתי אליו והוא הבטיח לי שברגע שאני אוכל נלך- לרכב על סוסים (:

אז כן היה ממש כיף ומצחיק, אבל.... בדרך היו כמה בעיות (לא בדרך פיזית למקום אלה בדרך לקביעה עם החווה),

אני מחכה לזה חודש שלם. ואנחנו מדברים על זה בלי סוף ובערך שבוע לפני הוא סיפר את זה לחבר הכי טוב שלו שהתחיל לצאת עם מישהי לפני איזה שבועיים.

אז החבר שלו הזמין את עצמו להצתרף והחבר שלי הסכים והתקשר לשאול אותי אם זה בסדר הוא היה נשמע מאוד נרגש אז הסכמתי עם היסוס קל..

אני לא אוהבת את החברה של החבר, יצא לי לראות אותה פעם אחת לשעתיים וכל ההתנהלות שלה נורא מרגיזה. כל הצורת דיבור. לא יודעת מהאנשים שפשוט מטריפים תשכל. וגם כל מיני סיפורים שיצא לי לשמוע מחבר שלי על מה שהיא עושה לחבר שלה וכו'... כל ההתנהלות שלה נשמעת מאוד מניפולטיבית ונצלנית ..

אז לא התלהבתי אבל הסכמתי.

יום ראשון (יום לפני הרכיבה) נפגשתי עם חבר שלי והוא אמר שחבר שלו ממש מחכה לזה, וממש רוצה את זה והוא רוצה להזמין לנו מקום במסעדה לאחר מכן וכו'.. יום ראשון בלילה- הוא מתקשר אלי (אחרי שסגתי עם החווה על 4 אנשים) ואומר שהם לא באים כי יש לה מבחן ולימודים וכו', אני לא מבינה היא ידעה את זה יומיים לפני המבחן ? זה אוניברסיטה לא כיתה ב'. נשמע לי ממש חירטוט. אז אמרתי לחבר שלי שצריך לבטל לחווה 2 סוסים וזה לא נעים לעשות את זה באותו יום.. אז הוא אמר שהוא ידבר עם חבר שלו ואז חזר אלי והוא אמר לו שאני אנסה לבטל ואם אי אפשר אז הם יצתרפו- משו שאני גם לא מבינה, אם אתם ממש רוצים אתם פתאום יכולים לבוא? אז למה לא לבוא פשוט ? הרי קבענו את זה לפני שבוע.

בקיצוור יום שני בבוקר אני מתקשרת לבטל, אפשר אבל זה עולה יותר. ניחא. 

חבר שלי מתקשר אלי (אני בעובדה אז אין ככ זמן לדבר ואני עצבנית על כל המצב גמככה) אמרתי לו שביטלתי אבל אנלא מבינה מה הקטע, אז הוא אמר שיש לה לחץ בלימודים וחילופי מצבי רוח. מה זה השטיות האלה מצבי רוח ?! כל פעם שהיא תקבע אם מישהו ותבטל היא תתרץ את זה במצבי רוח משתנים ? איעזה שטיות, החיים לא עובדים ככה, לא מתנהלים לפני המצבי רוח שלה (כל הסיפור נתן לי עוד כמה סיבות לשנוא אותה.)

טוב אז הלכנו לבד, תאכלס? כמו שרציתי מההתחלה, אבל זה מעצבן עד שהתרגלתי לרעיון שהם יבואו והכל ..

היה ממש ממש כיף ומצחיק ומשחרר. ואני ככ אוהבת את חבר שלי .. הוא אמר משפט מדהים שהוא באמת התכוון אליו, הרי ממש חייכתי והייתי מאושרת אחרי הרבה זמן הוא אמר שלמרות שהיה לו קצת מפחיד הוא הסתכל עלי וראה שאני ככ שמחה וזה שווה את הכל.

אז קבענו איתם לאכול אחרי זה, אבל ערב 9 באב והכל סגור, אז חבר שלי הזמין אותם עליו, והם אמרו שכן בטח, אז עברנו קודם אצלי שאני אחליף בגדים והכל,

ובדרך אליו התקשרנו אליהם ופתאום זה הפך להיות אוליי... היא ענתה בהתחלה לטלפון עם הדיבור המעצבן שלה.. ואז חבר שלה הגיע והוא אמר שאבא שלו מכין אוכל ולא נעים לו לבטל, אבל הוא קבע איתנו קודם אז למה אבא שלו בכלל התחיל להכין?מוזר טוב הוא אמר שאולי הם יצתרפו מאוחר יותר מה שאתם יכולים לנחש שלא קרה.

לדעתי? זאצת החברה שלו שפשוט שולטת אליו היא גם בטח לא רצתה לבוא לרכב וסתם חיפשה תרוצים, ואחרי זה ביטלה את האוכל גם בשנייה האחרונה..

חבל לי כי הוא בחור טוב .. אבל מאוהב..

בכל מקרה הוא ידע להבריז לחבר שלו פעמיים, ואחרי זה כשהוא טיפה רב עם חברה שלו (ממש באותו ערב!) הוא ידע טוב מאוד להתקשר לחבר שלי ולדבר איתו על זה והכל .. 

משו שם מוזר.. כנראה שהיא יותר מידי שולטת בעייניים, חבר שלי תמים, הוא לא מאמין שיש בנות כאלה והוא חושב שהיא בנאדם טוב, לדעתי היא צבועה ומשחקת בו, יכול להיות גם שלא אני לא באמת יודעת אבל זאת ההרגשה שלי ואני בדרכלל צודקת בדברים האלה,אני יודעת לקרוא אנשים...

אני כל הזמן מוציאה עליו את הצעבים וזה הכי לא מגיע לו, הוא הכי מקסים בעולם ובאמת אוהב אותי.

ותמיד ככ מנסה לעזור ולתמוך, ואין שום דרך אחרת להגדיר את זה או ליפות או להסביר את זה אני פשוט מוציאה עליו את העצבים, הכעס והכאב, ולא בדרך נעימה.

אני תמיד קולטת את זה רק אחרי, ואז ככ מצטערת ומרגישה ממש רע עם עצמי.

אבל אני תמיד שמה לב רק אחרי.

אני מרגישה שלא מגיע לי מישו כמוהו. שזה לא פאייר כלפיו.

נכון שמה שעובר עלי זה ממש לא אשמתי, אבל אלה החיים שלי והוא ממש לא חייב להתמודד עם כל זה, בטח שלא עם כל המצבי רוח הנילווים לזה.