יומן מסע

אני ממש רוצה לעבור לדירה משלי,

אבל ככל שהזמן עובר ואני מבינה במה זה כרוך זה נראה לי יותר ויותר רחוק ובלתי אפשרי ..

ביחוד כי אני פשוט לא מוצאת עבודה !!!!

בא לי לבכות, אני כבר לא יודעת מה לעשות.

אין לי מושג אם אני מגזימה או לא,

אבל בגלל שהוא ככ חשוב לי ואני ככ אוהבת אותו כל משהו קטן פוגע בי עמוק מאוד.

זה ככ מסובך, חשבתי שזה יהיה הרבה יותר פשוט.

אח שלי הוא פשוט ילד רע.

הוא בן 15, הוא מתנהג במין תמימות כזאת שגורמת לכולם לחשוב שהוא ילד טוב שעוזר כל הזמן אבל הוא ממש לא, הוא דיי חכם אפילו והוא מלכלך עלי במין צורה עדינה כזאת שגורמת לו להראות הילד הטוב המתחשב והועזר ולי להראות כמו הילדה הרעה שלא עושה כלום בבית ואכפת לה רק מעצמה.

אבא שלי קונה את זה, אמא שלי פחות ..

עכשיו יש לנו אורחת בבית לחמישי שישי שבת, אנחנו ממש אוהבים אותה היא מבוגרת, כמו סבתא נוספת..

אני עומדת עם אמא שלי במטבח ואני פשוט שומעת אותו מלכלך בעקיצות קטנות כאלה, הוא לא יעיז לעשות את זה מול אמא שלי כי הוא יודע שהיא תשתיק אותו,

אני לא יודעת אם הוא למד את זה מאבא שלי או שאבא שלי ממשיך ממנו, אבל אתמול כשהיא רק הגיעה ואמא שלי עוד לא חזרה מהעבודה שניהם לא הפסיקו להביא עקיצות מתחת לחגורה ככה ששניהם לא יוצאים "רעים" או "מגעילים" או "בוטים" אבל בתאכלס? הם כן .

וכשאמא שלי הגיע זה נפסק וגם ידעתי שזה יהיה ככה, ועכשיו אני מרגישה שאח שלי מרשה לעצמו כי הוא רואה איך אבא שלי מתנהג..

אבל זה בערך כל מה שהוא מדבר איתה עליו... רק כמה אני לא בסדר, וכמה אני עושה ככה ולא עושה ככה.. היא בנאדם טוב אז היא מנסה למצוא לזה סיבות יפות ולייפות את הדברים .. אבל הוא ממשיך בשלו ...

וזה גם על דברים שככ לא קשורים אליו ולא נוגעים לו .. אני ממש כועסת עליו והכי מעצבן זה התמימות הזאת שלו ..