As A Card

אני בוחן את הבדידות שלי בדרך נורא מוזרה.

הבדידות שלי נמדדת כדבר מוזר.

המוזרות שלי בודדה בין כל הדומה.

הדמיון מבודד אותי מן האמת

אמר הרמב"ם

למרות שלא אמר זאת מעולם.

אני עצוב כשאני חיה

ואני שמח כשאני חתול.

אני חתול כשאני קופץ על ארבע בנסיון להשיג אוכל לפיקדון או לפתיון, משהו להעביר איתו את השעמום הבלתי נסבל של הקיום.

אני אוהב את הקיום יותר ממה שאני אוהב את המוות

פילגרון היה אומר: אני אוהב המוות ושונא הכל.

אני הייתי אומר:: אף פעם על תקשיבו לפילגרון.

פילגרון היה מקיא: אני מקיא את ההתנהגות הזאת,

ההתנהגות הזו גורמת לי להקיא מתוך נוהל רפלקסיבי מותנה בפעילות קלוקלת של מערכת העיכול,

ומערכת החושים,

ומערכת קליטת הסביבה שנמצאת לי אי שם

בין שני המחושים.

המעגל הרומנטי מבעית אותי,

אני שונא את הקונספט של אהבה,

אבל מעדיף אותה על להיות בודד,

הוא אמר.

וכל מה שהוא אמר אמרתי אחרת, 

אבל גם אני הקאתי מאותם הדברים.