איך שאנורקסיה הרסה לי את החיים.
- ממוצע 94 ירדתי ל68 וניכשלתי 5 מקצועות בשנה וחצי האחרונה.
-חבר שמאוד אהבתי ניפרד ממני.
-הרסתי את המשפחה שלי, נפשית ופיזית.
-ההורים שלי שתיהם על תרופות נגד חרדה, אמא שלי סובלת מדיכאון ובוכה כל הזמן.
-ההורים שלי כמעט התגרשו בגללי.
- אחותי בקושי מקבלת תשומת לב, ואף אחד לא שם לב שהיא ניכשלת בצפר ושאין לה חברים.
-מלהיות הילדה הכי פופולרית בשיכבה שלי, אף אחד לא מכיר אותי בבצפר החדש.
-אני כבר חודשים יושבת במיטה מבלי לצאת, גם לא לבצפר.
-אין לי חברים, בכלל.
- הרסתי או ניתקתי קשר אם כמעט כל בן אדם שאי פעם אהבתי.
-אני מסתכלת לכל מי שאכפת לו ממני בעיניים ואני משקרת להם.
-גנבתי מההורים שלי בשביל משלשלים וכדורי הרזיה.
-גנבתי מחנויות.
-התחלתי לעשן בשביל לא להיות רעבה.
-חשבתי על לעשות סמים רק בשביל להרזות.
-שנתיים העברתי באישפוזים.
-יש לי לחץ דם נמוך.
-יש לי פעימות לב לא תקינות.
-יש לי היפוקולימיה.
-אני מעבירה 60% במיטה, 30% בשירותים ו10% לזייף שהכל בסדר.
-לאבא שלי יש לחץ דם גבוה בגללי.
-כל חברה שהייתה לי נכנסה לדיכאון בגללי.
-אני לא יוכל לקבל נשק בצבא בגלל נסיונות התאבדות.
-יש לי ריח של קוטונים כל הזמן.
-קר לי כל הזמן.
-יש לי מלא סחרחורות ואני מתעלפת.
-בקושי נשאר לי שיער.
-יש לי מיגרנות כל הזמן.
-אני בדיכאון, לא יכולה לתפקד לבד.
-אני מפחדת שאחותי תלמד ממני, ותגמור אם הפרעות אכילה.
-אף אחד חוץ מההורים שלי לא יודעים חזרתי כבר ל2 אישפוזים בגלל שסבתא שלי כמעט קיבלה התקף לב בפעם הראשונה.
-אבא שלי כמעט איבד את העבודה שלו ואמא שלי הייתה מוכנה לעזוב את העבודה שלה רק בשביל להאכיל אותי.
-יש לנו בעיות כלכליות בגלל כל האישפוזים.
-אני לועסת 0 קלוריות מסטיק 10 שעות, עד שאני מרגישה שהלעסת שלי נופלת וכואב לי השיניים בשביל לשרוף קלוריות.
-אני שותה דברים מגעילים בשביל להרזות.
- פעמיים הקאתי חרא.
-כשאני פותחת את העיניים הדבר הראשון שאני חושבת עליו זה להישקל ואוי ואווי לי אם אני לא רזה יותר מאתמול.
- אני חושבת על אוכל 24/7, לאכול לא לאכול לאכול לא לאכול, אוכל, קלוריות,מספרים,שמנה, לא לאכול..
-לפעמים אני ישנה במטבח בשביל להיות קרובה לאכול.
-כל לילה אני חולמת שאני בולסת, אני קמה מהצעקות של עצמי ולוקח לי שעה לשכנע את עצמי שזה היה רק חלום ולא באמת אכלתי.
-ב3 בבוקר אני הולכת למטבח ואני מריחה כל אוכל שיש לי במקרר.
-אני מפחדת לגעת באוכל כי זומן יספג לגוף שלי.
-אני מפחדת שבמשחת שיניים יש קלוריות.
-אם אני משתכרת, אני משתכרת עד אובדן זיכרון בשביל להקיא על קלוריה מיותרת.
-אני עושה רשימה של דברים שאני רוצה לאכול כל יום.
-אני אופה עוגות ועוגיות כל יום, בחיים לא טועמת את זה.
-אני מסתכלת על אחרים אוכלים, ומחייכת, מתארת שזה אני שאוכלת.
-אני כל הזמן רואה תוכניות בישול.
-אני כל יום רואה עשרות סרטים על הפרעות אכילה.
-נשכתי,ירקתי בפצוף,הבאתי בוקס,דחפתי,הרבצתי,למאבטחים.
-זרקתי את האוכל שלי על עובדים ואחיות בבתי חולים.
-קשרו אותי למיטה בשביל להשאיר אותי בחיים.
-מאות לילות ישנתי בשירותים בגלל מנות יתר של משלשלים.
-הגעתי למצב שאמרו לי שעוד 3 שעות אני ימות מדום לב. עניתי להם " לפחות אני ימות רזה"
- כל חלום שהיה לי התרסק למאות חתיכות, אני לא מאמינה באהבה, אין אימון, אין בי טיפת חיים.
יש לי דופק ואני נושמת אבל אני כבר מזמן מתה.
חלומות שהייתי רוצה להגשים.
-לעבור 3 שיעורים בסמסטר הזה.
-לעבור 5 שיעורים סמסטר הבא.
-לעשות בצפר בחודש הגדול כל שנה עד י"ב
-כיתות י"א ו י"ב לגמור אם ממוצע מעל 82.
-לקחת את כל הכיתות שאני צריכה בשביל להתקבל לאוניברסיטה .
-להתנדב ת30 שעות שנשאר לי.
-לקחת שיעור עבודה,ולעבוד בבית חולים.
-למצוא עבודה.
-לעשות מנוי במכון שיזוף.
-לקנות תוספות שיער.
-לעשות בנייה.
-להתחיל לטפל בעצמי.
-להתאב.
-לקבל רישיון, לקנות אופנוע.
-לעשות את כל ה7 פירסינגים שאני רוצה.
-לחגוג יומהולדת 16 יום שישי הבא.
-להתאהב.
-להתחתן.
-להוליד ילדים.
-לגור באוניברסיטה, לקבל תואר ראשון שני שלישי והתמחות.
-לקנות את בית החלומות שלי בעירייה קטנה באוסטרליה.
-לבוא לביקור בארץ.
-לעשות כל מה שאני יכולה, שלילדה שלי יהיו את החיים שאני חלמתי עליהם.
73 שעות בלי אוכל.הכנתי עוגת גבינה,יאמי, כן הל היום הכנתי תעוגה ולא לא טעמתי אותה. אני עומדת במטבח ואני בוכה, שעות אני יושבת על הריצפה אם כל המקרר בחוץ ואני מריחה אוכל. מנסה לשכנע את עצמי שמותר לי לאכול.. שאוכל זה משהו שהגוף שלך צריך, אבל אבל.. אבל בזה יש פחמימות, בזה יש סוכר, בזה יש מלח.. ובזה סתם יש יותר מידי קלוריות. הצלחתי לשתות 2 ליטר ביומיים האחרונים, היום בקושי שתיתי כמה לגימות, אני ס-ת-ו-מ-ה. הרזתי 3 קילו ביומיים. נשאר לי עוד יום וחצי לצום, אני לא יוותר עכשיו, פחח על מי אני עובדת. אני לא יכולה לאכול, אני רוצה אני פאקינג רוצה אבל אוכל מפחיד אותי!
אז אני מתכננת לסיים את ה113 בערך שעות צום. ואז לשבור את הצום ביומהולדת שלי, אממ עד 500?! חח אני ישמח אם אני יגיעה ל100 מבלי להקיא..אני ינסה לאכול משהו שכל כך מפחיד אותי ביומהולדת שלי.
אמא שלי תהיה בבית 4 ימים בגלל קריסמס, ואז עוד 3 ימים לראש השנה.
שבוע שאמא שלי בבית.. 250 קלוריות סבבה?
לרדת ל48 קלוריות ואז להישאר שמה אוקיי.. כאילו גם אם זה 48.9 את נשארת שמה את לא יכולה לראות 47.9 על המישקל, פאק זה כולה 5 קילו, שבוע וחצי של עבודה..אני רוצה להיות 49.5 עד יום חמישי הבא, כן כן את רוצה הרבה.. תכלס זה אפשרי. פאק על מי אני עובדת?!?!?!??!?!?! שאני יהיה 48 אני ירצה להיות 45! ואז אני ירצה להיות 43 ואז 41 ואז 39! ואז 35 ואז 25 ו...ו.. אני לא יהיה שמחה עד שאני יראה 0 על המישקל, ואז היום הבנתי ביום שנולדתי הייתי 300 גרם, אפילו אז שקלתי משהו.. אויר שוקל משהו.
להרזות להרזות להרזות, להתאשפז... להשמין להשמין להשמין. להשתחרר
להרזות להרזות להרזות להרזות, להתאשפז להשמין להשמין להשתחרר
להזרות להרזות להרזות להרזות להרזות,להתאשפז, לההשמין להשתחרר.
להרזות להרזת להרזות.. רגע לא היינו פה כבר ?!
אמרו לי שזה האישפוז האחרון שלי במחלקה להפרעות אכילה, ניסיון הבא זה אישפוז יום (שוב) שזה יכשל הם שולחים אותי שנה לאריזונה. חח כן שנה בבית טיפול בארץ אחרת, פשש אחלה חיים יש לך..
אולי פשוט תפסיקי אם כל החרא הזה ?! למה את פשוט לא יכולה לאכול כמו בן אדם נורמלי.. כן כן לכי למטבח ותאכלי קצת ספגטי ורוטב חריף. לא לא לא לא ישמנה מכוערת סתומה דפוקה על מה את חושבת?! שכל הקלוריות האלה ילכו לך לבטן?! שהידיים יתנפחו לך שוב?זה לא מגיעה לך יפרה, מגיעה לך לסבול, תראי את כל שומנים על הגוף המכוער שלך.
פיצול ><
בבלוג זה
בכל הבלוגים
