אני אוהבת את החורף.
הגשמים, הקור, מזג-האוויר הסגרירי...
ראיתי הרבה בלוגרים שכתבו מה הם אוהבים לעשות בחורף, ומה הם אוהבים בחורף...
ובאמת שאני לא מבינה למה צריך לעשות רשימה של סיבות למה אוהבים את החורף.
ז"א, ברור שיש המון סיבות למה אני אוהבת את החורף שאני יכולה למצוא, ואין לי בעיה לפרט אותן, אבל הקטע הוא.....
אני פשוט מרגישה שהתשובה לשאלה 'למה את אוהבת את החורף?' צריכה להיות בראש ובראשונה- 'ככה. כי אני פשוט אוהבת אותו.'
אני לא מדברת מתוך ניסיון וידע נרחב בנושא, טוב, את האמת שאני לגמרי חסרת מושג בקטע הזה, אבל... לא ככה זה אמור להיות?
אני פשוט אוהבת משהו כי אני אוהבת אותו. וזהו.
אתם רוצים שאני אפרט?
לא תודה. זה ממש לא בראש רשימת הדברים שאני אשמח לעשות בלי היסוס.
יש לי הרגשה כזאת שאם אני אפרט יותר מידי את הסיבות לאהבה שלי את החורף, זה יהרוס משהו.
אבל אולי זאת רק אני.
[ וכמו שכבר אמרתי, אני מתכוונת בעיקר למשהו, לא למישהו. בהקשר של מישהו אני חסרת ניסיון לחלוטין. אבל אני מתארת לעצמי שאם זה עובד על משהו-ים זה יעבוד גם על מישהו-ים... ]   

היום אני וחברה שלי עצרנו ליד השער של בית-הספר, וראינו פרחי היביסקוס אדומים מדהימים שעלי הכותרת שלהם מעוטרים בטיפות מהגשם שירד לפני כן.
כל כך הצטערתי שלא הייתה לי מצלמה באותו הרגע. זה היה מדהים. מראה פשוט, אבל מדהים.
ויש חתול מת ליד שביל הגישה של הבית שלי.
זה גרם לי לחשוב, איך הטבע יכול להיות כל-כך יפהפה וכל-כך אכזרי בו זמנית...?
~
יש לי היום בעוד שעתיים בערך ישב"צ(ישיבת צוות) בסניף שלי, לקראת חוד"א שנפתח השבת...
זה כנראה יגמר מאוחר, מה שאומר שמהיום אני פותחת ארבעה שבועות של מינימום שינה, מלא פיצות בשבוע, צבע, סיד, לכלוך, ריקודים, שירים, בלאגן, רעש, תלונות מהשכנים, ביקור של המשטרה, לילה לבן, הופעות, חניכות קטנות וקרציות(הכל מאהבה^^), וכמובן, איכשהו, בית-ספר.
הדבר היחיד הטוב פה זה שבשבועיים הראשונים של החודש יש לי רק מבחן אחד.
ואז בשבועיים השניים יש מבחן כל יומיים.
כיף גדול.
אני מקווה לעבור את החודש הזה בחיים...(:

אז לפחות אתם, מי שזה לא יהיו שקוראים פה[אם זה באמת בלשון רבים], תישארו בחיים..
Vanilla Light