רושם ראשוני זה דבר חשוב, וזאת עובדה. כי למרות כל מה שמחנכים אותנו בילדות ולמרות שכל הזמן אומרים לנו- לא לשפוט אנשים לפי מראה/התנהגות חיצוניים, לדון אנשים לטובה וכו' – זה לא כל-כך פשוט וקל לביצוע כמו שזה נשמע...
אם אני נפגשת עם אדם כלשהו בפעם הראשונה, (מן הסתם)כדאי שאצור רושם ראשוני טוב, כדי שהאדם הזה יחשוב עליי דברים...טובים... נכונים[?.. לא בהכרח. אבל אני מדברת פה על מקרה נטול צביעות...]
בכל-מקרה, השאלה היא מה אם אני יודעת שזוהי הפגישה הראשונה והאחרונה שלי עם אותו אדם? מה עם אני יודעת שהוא עומד להעלם מחיי לתמיד- כדרכם של הרבה בני אדם אחרים העוברים בחיי...
האם גם אז אני צריכה לטרוח ולנסות ליצור רושם טוב? ז"א, אני לא אצור רושם רע בכוונה, אבל להתאמץ ליצור רושם טוב על כל אדם שעובר לידי ברחוב ושואל "מה השעה"? נשמע קצת מוזגם,לא?(שוב,אני לא אתנהג לא טוב בכוונה...אבל אני גם לא לא אתנהג לא טוב בכוונה....[זה בסדר אם הסתבכתם-גם אני^^]).
או ליצור רושם טוב על מורה מחליפה שככל הנראה לא תלמד אותי שוב(כן,בגלל זה התחלתי לחשוב על כל הנושא..)? ויש עוד הרבה דוגמאות, אבל בכל-מקרה – האם גם עליהם אני צריכה לנסות ליצור רושם ראשוני טוב?
אולי החשיבה שלי מוטעית, אבל אני בדרך-כלל מנסה ליצור רושם ראשוני טוב בעיקר על האנשים שאני יודעת/רוצה שהקשר בינינו[קשר כלשהו] ימשך.
[הערה: גם עם אנשים שאני לא רוצה שהקשר בינינו ימשך אבל יודעת שיימשך גם אם כנגד רצוני אני משתדלת ליצור רושם... נחמד. בלי צביעות... אבל נחמד ככל הנדרש כדי שהקשר לא יהיה עינוי מוחלט..]
וכמובן, לפעמים זה גם קשה כאשר נמצאים במסגרת מסויימת וצריכים לייצג אותה וליצור רושם טוב, גם אם לא נפגוש את האדם שמולנו יותר לעולם.

~~~

ביום ראשון קיבלתי הצעה- הזדמנות להיכנס לתוך פרוייקט גדול ו...משמעותי, ולפי דעתי גם ממש חשוב.
אני לא אפרט יותר מידי כדי לא לסכן את אנוֹנימיוּתי(שאפו למי שהצליח להבין או בכלל לקרוא את המילהXD).
בכל-מקרה, בהתחלה ממש התלהבתי מההצעה עד שהייתי צריכה ממש להכריח את האגו שלי לחזור מיד אל מתחת לסלע שבו הוא היה עד עכשיו(אין לי תלונות..><)(אבל הוא כל הזמן המשיך להציק ולשאול אותי- 'איך זה שאת נבחרת והיא לא?') ואז שמעתי שבסופו של דבר- צריך להתקבל לפרויקט הזה, אחרי מבחן כלשהו ומיונים קפדניים.
בהתחלה ממש הוחמאתי שבחרו אותי מלכתחילה, אבל אז הבנתי שזאת לא חכמה.. ז"א, הרבה פעמים[אבל לא יותר מידי] בוחרים אותי ל..כל מיני דברים, כי יש בי מספר תכונות שקל להעריך.. אבל כשזה מגיע למקומות יותר גבוהים, למקומות הכי רציניים ומשמעותיים- אני פשוט לא מספיק מתאימה.
וביום ראשון זה היכה בי,משהו שידעתי עד עכשיו ופשוט לא ידעתי באילו מילים לבטא אותו – אני טובה, אבל פשוט... לא מספיק טובה.
[ז"א, לפחות... אני חושבת שאני טובה, בהתבסס על תחושה אישית שלי לעיתים לא קרובות מידי ועל דברים שאחרים אומרים לי מידי פעם.. והינה האגו שלי מתנפח... שמישהו יביא לי סיכה!]
אני לא מספיק טובה- אני דיי ממוצעת ברוב הדברים(ויש לי רשימה ארוכה של דברים שבהם אני לא מספיק טובה אבל אני לא אפרט אותם כי הפוסט הזה מספיק בכייני גם ככה,עוד שנייה אני טובעת פה ברחמים עצמיים...וזה פשוט לא מתאים לי..><) בכל-מקרה, אני יודעת שלכל אחד יש את הדבר/כישרון/תכונה שמיוחדים רק לו... אבל אני פשוט... עדיין לא מצאתי את שלי...[?]
אבל אני אמצא אותו מתישהו...אני אשתדל...(:
- אבל בינתיים כדאי שאני אלך ללמוד למבחן שיש לי מחר כדי שאני אלך לישון מוקדם היום[כן,בטח...]. אני כבר לא זוכרת איך זה מרגיש לא להיות עייפה על הזמן...

סופ"ש נחמד לכולם[למרות שהוא מתחיל רק מחר..^^]
Vanilla Light