סופסוף גמרתי לקרוא את כ-ל הספרים מהספריה!!(:
עכשיו אני צריכה להתחיל לקרוא את הספרים שיש לי בבית, שעומדים על המדף באותו סדר מופתי שסידרתי אותם, אז, אחרי שבוע הספר... ואחרי הקנייה בפסח שעבר... ובחנוכה... ו, בקיצור, בסביבות ה-60 ספרים מחכים לי עכשיו שאני אקרא אותם.
אז אני מתנזרת מהספריה לכמה חודשים... שזה עצוב, כי אני אוהבת ספריות- מהרגע שנכנסים בדלת של ספריה זה פשוט עולם אחר. מקום שבו יש רק ספרים וספרים וספרים, ומותר לי לקרוא שם כמה שאני רוצה בלי שאף אחד יעיר לי על כמה שאני קוראת- כי זאת הממלכה של הספרים... [אני מצטערת אם זה נשמע טפשי,אבל ככה זה מרגיש לי...](:
*~*~*~*
בעוד יומיים מתחפשים בבית-הספר. ויש את המבצע שהשכבה מארגנת והכל טוב ויפה [ז"א, אם לא מחשיבים את הריבים לגבי הסירטון, והלכלוכים במסדרונות בית-הספר מהגואש, ואב הבית הכועס, והמורות הזועמות על חוסר שיתוף הפעולה.... אבל בשורה התחתונה- הכל הולך ממש טוב!:)]
אבל.
אני חייבת שמישהו יסביר לי רק משהו אחד.
פורים. הקטע של החג זה שמחה, נכון? [אני לא אחפור פה על סיפור המגילה שכולנו משננים מהגן, ונכון שהשמחה אמורה להיות שמחה על משהו מסויים(סיכול התוכניות של המן הרשע  והכל...) אבל בעיקרון – שמחה, נכון?]
ואנחנו מתחפשים.
ומביאים ממתקים בסלסלות.
ומביאים צדקה ומתנות לאביונים.
ואוכלים ועושים סעודות. [עוד חג יהודי סטנדרטי- רצו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל! נדוש,אני יודעת...]
אז עכשיו השאלה שלי- זה מה שעושה אותנו שמחים?
ז"א, ברשימה שכתבתי למעלה, חוץ מהצדקה (ואולי אצל אנשים מסויימים- האוכל) שאני בהחלט רואה איך זה יכול לשמח מישהו לעזור לאחרים, אבל חוץ מזה...
אנחנו שמחים מאוכל? מממתקים משמינים? מלהתחפש למשהו שאנחנו לא? מלעשות שטויות מתוך שכרות? מלפרוק עול ולעשות שטויות גם לא מתוך שכרות?
זה מה שהופך אותנו לשמחים?
כי לי זה דווקא נראה כמו שמחה ממש צבועה, מזוייפת, שמחה רגעית שלא תישאר להרבה זמן...
[חוץ מזה שאני ממש לא אוהבת להתחפש....]
אז אולי לפני שאנחנו ניגשים לבחור תחפושות מגניבה, ולפני שאנחנו מתכננים את ארוחת השחיתות לערב פורים- נחשוב לרגע מה באמת משמח אותנו,ומה יכול לעזור לנו לשמח אחרים. לפני כל השמחה המפוצצת, הענקית שיש בפורים.
אפילו הדברים הרגילים ביומיום שלנו, אפילו הדברים הקטנים והטיפשיים... להצליח במבחן, לשמוע מחמאה קטנה, לאכול בבצפר את הסנדוויץ' עם הממרח המועדף, לקבל חיוך/חיבוק ממישהו אהוב, לישון טוב, להצליח ליצור משהו חדש...
ואחרי השמחה האישית אפשר גם להתפנות לשמח אחרים, אפילו בדברים הקטנים, שגם זה משהו קטן שיכול להפוך לגדול ולשמח אותי ואת האחר, שמחה שתישאר גם קצת אחרי שכל השמחה של פורים תעלם...
לדעתי, זאת השמחה האמיתית......
[ סתם, נקודה למחשבה... ]
ובנימה אופטימית זו – פורים שמח לכולם!

Vanilla Light

אה, ולמה אתם מתחפשים? מוזמנים לשתף בתחפושות המקוריות שלכם..(;