It's not too late it's never too late

אין לאן לברוח

אני כלואה בכלא של עצמי

סגורה ללא דרך יציאה

לא יכולה לברוח

לא יכולה לצאת

תקועה בין סורגים

מחזיקה את עצמי לא להתפוצץ

כעס שמחזיק אותי

כאב ששורף אותי

רוע שמציף את כולי

הלוואי ויכולתי לברוח

לצאת מהכלא

להצליח לראות אור שמש

פעם אחת בחיי

להרגיש את החמימות

לחייך באמת

להרגיש כאילו אני שייכת

הכל נראה כה שבור

ובסוף אין לאן ללכת

ואני נשברת לבד

בפינה של התא

ללא אף אדם סביבי

ובסוף אני לבד

רק לגעת בו

להרגיש את מגעו החם

לראות את חיוכו המדהים

להרגיש את זרועותיו סביבי

כשאני בוכה

לדעת שהוא שם עבורי

שהוא נמצא לצידי בכל עת

לראות את המבט האמיתי והאוהב בעיניו

אך הוא כה רחוק

אלפי קילומטרים ממני

ואני נשארת רק עם דמעות בעיניי

רק עם זכרונות שמכאיבים

בכי שלא פוסק

לבדי...

לא יודעת מה עובר עליי..

בלאט .