אז הבטחת לי תשובות .
הבטחת לי .
אחרי שכתבתי לך ברכת יומולדת שידעתי שלא תענה לי בטלפון כדי לשמוע אותה .
אחרי שהשקעתי ואמרתי לך שעשית אותי מאושרת .
אחרי שאמרתי לך שאיבדתי תקווה לתשובה .
אחרי שקיבלת ממני איחולים שבהחלט מגיעים לך .
ואחרי שאמרתי שאני מצטערת שקרה מה שקרה סיימתי במשפט "בכל מקרה, כל מה שרציתי להגיד לך זה יום הולדת שמח"
והבטחת לי תשובות להכל .
להכל כולל תגובה על הברכה .
רשמת לי "תודה אוהב"
וזה היה ברור שזה נרשם מתוך לית ברירה .
להיות נחמד..
חיכיתי . חיכיתי שתגיד לי "בואי, ניפגש. אני אתן לך תשובות"
ניסיתי להתקשר . לא ענית .
שלחתי הודעה בצ'אט שאני יודעת שראית, והתעלמת .
והיום .. עשיתי את הדבר האחרון שרציתי לעשות . כי פחדתי שאני יודעת איך זה ייגמר .
והתקשרתי מחסוי לבדוק אם אתה מסנן. כמובן שהפלאפון שלי אידיוט ואתה לא תשמע אותי דווקא כשאתה עונה לי.
ואז התקשרתי בלי חסוי, ולא ענית .
כוסעמק, לפני דקה וחצי ענית לי על הצלצול הראשון!
ואז זה גרם לי לחשוב ... זאת הזדמנות אחרונה מה שאני מביאה לך?
קשה לי לבחור בזה .. אבל זה נשמע לי הרעיון הכי טוב כרגע .
ואז נראה אם אתה תנסה ליצור קשר.
אז..
האם היית מבקש שלעולם לא היית פוגש אותי...?
Why can't we start this over
What have we done to us
You say that you need closure
Are you just giving up us
I refuse to fade away
As you try to forget me
Take my heart and walk away
Like you wish you never met me