עכשיו אחרי שנכנסתם כדי לראות את מה שכתוב פה, היי.
אם הייתי רוצה לסכם את התקופה בה הזנחתי את הבלוג היה לוקח לי יותר מדי זמן ומילים מיותרות..
אי אפשר לסכם כל כך הרבה בכל כך קצת
אבל.. לפני כמה ימים, כתבתי קטע שלגמרי מסביר את איפה אני עומדת עכשיו ולמה...
וגם נורא התגעגעתי לכתיבה.. אז.. תהנו, אני מקווה.
It hurts, you know? to be here and act like everything is alright when it's not. And you can't show it to the people outside. you're breaking. swallowing everything, every single thing and shut up. Keep quiet. everything is falling down. the school grades, the conection with people and in the end, your soul. you're standing alone, no one cares, and no one is coming for you. they all liers, cheaters, players trying to kill you inside, break you down until there is nothing left anymore. you lose yourself. you don't know yourself anymore. all you want to do is fall down and cry. but you do anything to keep standing steal. holding the pain. keeping strong. showing them nothing will kill you. you are strong. but in the end of the day, you're falling apart.
and it hurts... you know...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Miss Somebody...