לא חשוב, זה כבר עבר.

אני מחפה על השקט בשירים עצובים וקיטשיים להחריד.

מקווה שמישהי תדבר איתי, באתר ההוא, כי בודד לי.

תוהה מה סף הבכי שלי. מפחדת לבדוק, כי יודעת שהוא גבוה מדי.

בכיתי עליך. בלי לדעת שזה עליך. אחר כך הבנתי. ובבכי ההוא שחררתי אותך. וטוב שכך.

ועכשיו יש את ההיא שעשתה לי פרפרים.

בא לי שיצליח.

הלבד מאוס עלי.

לא שתיתי המון זמן.

כל הכבוד לי.