לא תכננתי את הפוסט הזה, אבל זה פשוט פריקת עצבים הולמת על הטיפוסים שמסתובבים סביבי.

(נגיד שזה החלטתי להתמרמר חלק ב')

התוקפנים- דבר שבאמת מגעיל אותי - הגבול. אני לא אוהבת אנשים תוקפנים ואני לא מסוגלת לדבר איתם בכלל, אנשים שבאמצע שיחה רגועה באים במן יציאות לא צפויות ומפחידות. זה אחד הדברים שאני יותר סולדת מהם.

החטטנים - אם יש משהו שאני באמת שונאת זה חטטנים, שלא נדבר על אנשים שמחטטים לי בחיים הפרטיים, פעם היתה לי חברה חשדנית ברמות לא בריאות שהחליטה שמחובתה לפלוש לי לשטח האישי, אבל המאוד אישי. היא ביררה עלי וחקרה עלי כל כך הרבה (גם באופן שלא נראה לי חוקי יש לציין) שלבסוף היא ידעה עלי דברים שאני בעצמי לא ידעתי. ורמזה לי את זה באופן הכי בוטה ומגעיל, נו באמת. לאחר מכן היא התפלאה למה ניתקתי איתה קשר, למה שאני אמשיך את הקשר? כדי שתמשיכי לפלוש לי למרחב האישי?

האובר דרמטיים- אני לא שונאת אותם כמו החטטנים, אבל גם אותם אני שונאת מספיק כדי לא להתקרב אליהם, עושים דרמה מכל דבר, נשברה להם צלחת - סוף העולם, מישהו כינה אותם בכינוי קצת מעליב, יבכו על זה שנה, לעשות חור באוזן- יותר גרוע מניתוח מוח. אני לא אוהבת אנשים כאלו, דרמה קווין זה לא בשבילי.

הרומזים - אלא על כאלו שכל דבר ידפקו רמז, עד שאני אמצא את עצמי באוסף של רמזים שמחכים שאני אפענח אותם. אתם רוצים להגיד משהו? אל תזרקו לי רמז לכאן ורמז לשם, בצורה הזאת לא תקבלו שום תשובה. רוצים לשמוע תשובה כנה? (או לפחות אחת שתספק אתכם.) זרקו לי את האמת בפנים. עדיף להתמודד עם האמת מאשר עם אוסף ענק של רמזים בוטים ולא ברורים.

חסרי אמינות- אני לא מדברת על אנשים שמבלפים על עצמם פה ושם, כולנו עושים זאת. אני מדברת על אנשים שממציאים סיפורים על יום ועל לילה, על ימין ועל שמאל. ועוד מספרים אותו בצורה כ"כ לא אמינה, אם אתם מבלפים סיפור לפחות תשחקו אותה אמינים.

אלו שאף פעם לא מפרגנים- לא משנה עד כמה מושלמת, יפהייפייה ומדהימה יצירת האומנות שלכם הם אף פעם לא יחמיאו. תמיד יחפשו את הפגם, אפילו אם הוא לא קיים...נשמע כמו אנשים שקשה להם לראות אחרים מצליחים יותר מהם, מה שטוב שעד עכשיו נתקלתי במעט כאלו, אני בטוחה שהם רבים. מקווה שלא להתקל בהם לעולם. :)

המצליחנים- מצד אחד דיברתי על חוסר פרגון ומצד שני יש את אלו שהכל הולך להם, והכל כולל הכל. יש להם הרבה חברים טובים, משרה טובה, בן/בת זוג טוב/ה , משפחה טובה, הכל אצלהם טוב טוב טוב. נראה כאילו תהליך הבריאה שלהם לקח קצת יותר מידי מזל מאחרים, שיביאו קצת.

העקשנים- יש עקשנים שעוד אפשר לסבול אותם. אני בעצמי די עקשנית לעיתים. אבל יש כאלו שלא יוותרו על שום דבר, שלהם להתפשר נשמעת כמו מילה גסה, שהם מסוגלים להתווכח עם בן אדם עד שיאבד את שפיותו וימצא את עצמו במחלקה סגורה באברבנאל. תרגיעו, לוותר מידי פעם עוד לא הרג אף אחד. (או שכן, לא חקרתי את העניין.)

אלו שאי אפשר לסמוך עליהם אף פעם - תכלס? אני לא סומכת על אף אחד. שתוקעים לי סכין בגב ומסובבים אני לא מופתעת. אבל אי אפשר לסבול את האנשים האלו שגם הריב הכי קטן איתם יעורר בהם צורך עז לרוץ לספר את כל הסודות האפלים שחלקתם איתם לאויבים הכי מושבעים שלכם, מאנשים כאלו אני בורחת בספרינט מהיר.

אגב, אני מכירה מישהו שכמעט כל התכונות האלו נכללות אצלו. (פס יצור של השטן?) חוץ מההצלחה, כי איך בן אדם עם כל כך הרבה תכונות שליליות באמת יכול להצליח?

וכמובן שיש עוד תכונות שלא הזכרתי פה כמו הרכלנים מדרגה א' (כן, הם מחולקים לדרגות.), האנטיפטים, הנרקסיסטים - אבל יש יותר מידי תכונות שליליות באנשים, פוסט אחד לא יכול להכיל את כולם.

* יש בעיה מעצבנת בתגובות, אם לא הגבתי אז או שזה נשלח לתגובה מתחת או שלא הצלחתי להגיב.