אני לא תאבה להתרעם שוב, אבל זה הפך לטריוויאלי. כפי שזה נראה אני מפזרת את זמני על דברי סרק.
אני פועלת בזריה לרוח בחלופה ללמידה. נקעה נפשי וסר כוחי מן הספרים רחבי הגרם הללו! אני תשה מלקרוא אותם שוב ושוב.
אני לא הולכת למלץ את הטקס הנל. הגעתי עד צוואר...אני חדלת ישע!
רחמנא ליצלן מכל הספרים רחבי הגרם הללו... ויתן לנו סבולת להמשיך להתקיים.
זה הוא חומר דרקוני כשלג דאשתקד להמשך חיינו.

ואפשר לסכם את הפוסט הזה ב-5 מילים.

הלימודים דפקו לי את המוח.