טוב, אני לא בדיוק מרגישה בטוחה בעת כתיבה הפוסט הזה, איבדתי את הבטחון שלי במחשב לאחר המסך הכחול הראשון שהופיע לפני שבוע. עכשיו כשאני חושבת על זה...אף פעם לא טרחתי לקרוא מה כתוב על המסך הכחול. מצד שני המחשב שלי מיד איתחל את עצמו והתנהג כרגיל, מאיפה היה לי זמן לקרוא מה כתוב שם בכלל?

"אהה! אתה עובד עליי? זה לא מצחיק!" התחלתי למצוא את עצמי מדברת אל המחשב.

אם לא הייתי עושה לעצמי כל כך הרבה בושות בפניך, אולי הייתי מתקשרת כל חודש כדי שנשמור על קשר. לפעמים המחשב קצת משתגע...ויש תקלות...והקול שלך סקסי, אה לא, זה לא קשור.

המסך הכחול השני הופיע בעת כתיבת איזה פוסט שרציתי להעלות לכאן לבלוג, ובסופו של דבר התייאשתי ופרשתי.

"מנוול!!!!! חתיכת מנוול! זה גזל רבע שעה מזמני! רבע שעה!" מצאתי את עצמי שוב צורחת על המחשב, "רבע שעה!"

המסך הכחול השלישי הופיע אתמול שנכנסתי לתמונה של איזה מישהי שלמדה איתי פעם. כנראה המחשב לא עמד בזה ורמז לי שעדיף שלא אראה את התמונה.

"הלו?"

"הלו? זה מרכז התמיכה?" (לא הנפשית, של המחשב.)

"שיט..." מלמלתי.

"אני יכול לעזור?" כן, תמשיך לדבר ואני אקשיב בשקט.

"אממ...המחשב...מסך כחול...מאתחל...אה..." שיט, הוא גורם לי להתבלבל. "דיברנו לפני הרבה זמן, אתה עזרת לי לפרמט את המחשב." הזכרתי לו. איזה פאדיחות...

אני אומרת לו את שמי והוא בתגובה "אההה,כן,אני זוכר אותך." שקרן, בוא נתערב שבדקת במחשב?

"מעולה. אז תשמע, המחשב שלי...משהו איתו לא בסדר. לפעמים מופיע מסך כחול ואז הוא מאתחל את עצמו ונדלק מחדש. הבעיה שזה תמיד קורה כשאני עושה דברים חשובים...וזה קצת מטריד."

"באיזו תדירות זה קורה?"

"בערך כל יומיים..."

בזמן שהוא מסביר לי איפה ללחוץ ומה הסיבות בגללן זה עלול לקרות, אני מתחילה לשאול שאלות בנאליות שאני בעצמי יודעת רק על מנת להמשיך את השיחה.

"את איתי?" הוא מעיר אותי ממחשבותיי.

"כן, כן..הבנתי. תודה...."

ובקשר לתקלה, היא יכולה לנבוע מכל כך הרבה סיבות...כבר החלטתי להשלים עם המסך הכחול, ולא לבדוק דבר דבר. יש לי כוח לזה?

בנתיים ניסינו משהו...בתקווה שזה יעבוד.