-
המון זמן לא ביליתי ככה ביום שישי
לחזור הביתה ב4 אחר הצהריים, לעשות מקלחת קצרה
ואז להישכב על המיטב ולהירדם עד שבת ב9 בבוקר
פנטסטיייייי :)
אבל אחרי שינה כזאת ארוכה המוח לא עובד
הקול צרוד כמו בן 80 שמעשן 65 שנה
העיניים דבוקות אחת לשניה
גבהתי ב5 סנטימטר
העצמות חורקות
והשיניים מתפוררות.
וואי הבטן שלי מקרקרת
בא לי איזה משהו מתוק ומפוצץ
בא לי לאכול משהו ספציפי אבל אני לא יודע מה זה..
במסיבה של יום חמישי הצטיידנו במלא ממתקים והפי היפו
של קינדר הגאונים!
בקיצור אני חושב שצריך לייצר הפי היפו ענקי בגודל כזה,
שנצטרך לתפוס אותו עם שתי הידיים בכדי לאכול אותו..
זה מהדברים האלה שכמה ביסים ממנו רק יפתחו עוד תעלה בקיבה
בקיצור הדרך בחזרה הייתה אחד הדברים הקשים שקרו לי
זה התחיל בזה שעד שהתחלנו את הנסיעה הביתה, האוטו החליט להיכבות
בפתאומיות ולהפסיק לעבוד. אז נתקעתי עמוק בתוך היער וחסמתי את השביל למעבר
טה טה טה ... הצלחתי למצוא מה הייתה הבעיה ולתקן אותה בעזרת סלוטייפ.
נקרע החוט שמחבר את כל האוטו למצבר
ואז יצאנו לדרך וכל האנשים באוטו נרדמו ואני לא ידעתי מה הדרך
ואני עייף מבולבל בעיר הגדולה מחפש את עצמי נוסע עם פרצוף אבוד
עד שהגעתי למקום, כולם התעוררו ואמרו שכדאי לי לעצור להם יותר קרוב לבית, לעשות פרסה
ואז בגלל הפרסה הזאת נתקעתי עוד חצי שעה בפקק עצבני בטירוף שאני חייב לחזור הביתה מהר להחזיר את האוטו
בדרך חזרה אני נוסע ונרדם בנסיעה.. מנסה בכוח להחזיק את העיניים פקוחות ולא מצליח
זה נהייה ממש מסוכן ההירדמנות הזאת אז
החלטתי שאני עוצר לישון קצת בצד.. נרדמתי ונגמרה הסוללה
כולם דואגים
אני יבש
החיים נראו ממש קשים באותם רגעים
אבל הגעתי הביתה בשלום רב וחיוך מבורך
חוץ מזה היה מטורף והכל...
הנה אמא שלי הפתיעה אותי עם בלינצ'ס וקפה
ויש לי רוטב משגע שהביאו לי מקנדה
מושלם. זה בדיוק מה שהייתי צריך
יום טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דאבל די