האמת על התיכון
פשוט מטיחה את האמת הקשה בפניכם.. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2011
האוטובוס
תחילת השבוע. אתם
קמים מהמיטה ללא חשק ומתחילים להתארגן- נתקלים בקירות בדרך לשירותים, משפשפים את
עיניכם עד זוב דם בניסיון לגרום להן להיפתח, נוהמים לעבר האימא ששואלת מתי אתם
מסיימים היום, ידיכם מובילות אתכם לעבר פחית הקפה השמימית שמחכה וקוראת לכם- ואתם
כמו עש לאור.
אתם כבר מאורגנים
ומחכים בתחנה לאוטובוס- זה קורה משום שהתיכון שאליו אתם הולכים בעצם לא היה מוכן
לקבל את הילדים שמגיעים מעירכם, אתם צריכים להשיג אישור מיוחד שאומר בעצם
"תלכו להזד*** אנחנו כן יכולים ללמוד פה, מי האבא שלכם?". ואז כתשובה אליכם
הבית ספר לא מארגן לכם אוטובוס שייקח אתכם ישירות אליו- "חה חה...מי האבא שלך
עכשיו?". אז מה שבעצם קרה הוא שאתם צריכים לקחת אוטובוס עירוני שמסתובב בתוך
כול העיר ונדמה שאוסף את כל הזקנים שיכולים לעמוד על הרגליים שלהם, עוצר בכל תחנה
אפשרית, אומר שלום לכל עובר אורח, ורק אחרי חצי שעה טובה הוא מגיע לבית ספר שלכם-
וכל זה קורה ב8:00 בבוקר- האימה!!
האוטובוס בעצם מחולק לכמה חלקים שאותם אתם יכולים
לראות פה: אך ראו הוזהרתם במהלך ימות השבוע זה יכול להשתנות.
 ימי ראשון- זהו היום שבו כול החיילים צריכים להתייצב בבסיס אחרי סופ"ש פרוע- ומשום שנסיעות באוטובוס הן בחינם והם מנצלים את העניין הזה עד הסוף. אתם עולים לאוטובוס ומגלים שבכול המעברים עומדים חיילים עם תיקים שגדולים יותר ממכם- ובגלל שכואב להם הראש מרוב החגיגות של הסופ"ש הם מאוד רגזנים. תיזהרו, מילה אחת לא במקום וכול החיילים ימצאו על מה לריב אתכם. אז שילמתם לנהג ואתם מנסים לפלס את דרכם לעבר מקום ישיבה פנוי- ופתאום פלאשבק- אתם רמבו והמשימה היא לקפוץ ולעבור מעל פצצות גדולות. הפצצות במקרה הזה הם התיקים של החיילים- דרכת על אחת והחייל יתפוצץ.
 ימי שני- זהו היום היותר שקט. אין בו שום דבר מיוחד באוטובוס, האלו מאחור משמיעים מוזיקה רועמת, צוחקים וצועקים. הזקנים מקדימה מתלוננים על דור הילדים של ימינו כמה שהם חוליגנים וחסרי ערכים. "זה היום השקט, להירגע" תחזרו על זה שוב ושוב בראשכם כי עשיתם את הטעות של לשבת באזור הורוד.
 ימי שלישי- היום של השוק. צריך להוסיף?. האוטובוס עוצר בתחנת השוק ומתחיל לעלות את כול אותם אנשים מעוצבנים שכנראה חיכו בתחנה כבר יותר מחצי שעה, כול אחד מהם סוחב לפחות חמישה שקיות של ירקות ופירות, הם נדחפים ועולים מהדלת האחורית כדי לנסות לתפוס מקום פנוי- העניין הוא שאין מקום פנוי. הם מיוזעים, מריחים מדג, וצועקים אחד על השני "אתה לא רוצה להתחיל איתי!" הם אומרים כשהם מאגרפים את ידיהם הרועדות ונוקשים בשיניים הדמיוניות.  ו- ימי רביעי וחמישי- שוב
זהו היום היותר שקט. אפשר ללכת ולשבת היכן שרוצים, אך עשית טעות קריטית נוספת.
התיישבת במקום הכחול וכרגע עומדת מעלייך אישה מאפירה שצועקת עלייך שתפנה לה את
המקום שלך- בעיקרון כול האוטובוס ריק אך היא שמה את עיניה על המקום שלך. אתה מנסה
להסביר לה בקול רגוע שיש לה הרבה מקומות שהם יותר טובים לשבת בהם אך היא לא רוצה
"אני כשהייתי צעירה נתתי לכול המבוגרים לשבת במקומי, ואתם חוליגנים לא אכפת
לכם מאיתנו" ואתה מנסה להסביר לה שכן אכפת לך ובדמעות וייסורי מצפון אתה קם
ונותן לזקנה לשבת ובקול קטן אתה שואל אותה "את רוצה אולי עוד משהו?"
"כן, לך תשלם עליי"
ואז אתם מבינים דבר
אחד, יש לכם עוד 364 ימים כאלה לפניכם.
| |
|  כינוי:
בת: 31 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
