על קצות האצבעות

"תשמעי , היא אומרת , "יש לי מישהו ממש בשבילך. נראה לי שהוא יתאים לך.דיברתי איתו די הרבה זמן ונראה לי שהוא בסגנון שלך. איש כוחות הבטחון , נשמע... נו את יודעת, כמו מישהו שתאהבי."

ככה החברה שלי הטובה והיקרה מפזרת לי שאריות.

אני לא אופטימית , אבל טיפשה. אז אני מתקשרת למספר הטלפון שהיא נותנת לי.

הוא עונה.

שיחת נימוסין קצרצרה ואז -

"אז מה את מחפשת"

"לא מחפשת כלום, קיבלתי את הטלפון שלך מחברה שלי"

"אז תראי אני ככה ואני אחרת " (לי מתחיל זמזום של שעמום באוזניים בנתיים) "ואני , את יודעת, זורם, מתאים את עצמי כזה" (אופס, אני מתעוררת בבעתה מהחלום בהקיץ)

"טוב, נדבר בהמשך" אני פולטת בזריזות ומסיימת את השיחה.

לא סובלת את הזורמים, המתאימים את עצמם אלי.

מה אין לכם אישיות משלכם?

אוף.

הטעם של החברה שלי כנראה מזעזע.

הוא לא נשמע אינטלגנטי במיוחד. ולא עושה לי את זה בכלל.

על מה לעזאזל היא דיברה איתו שעות?

מה שעשע אותה בו כל כך?

אוף.