המחשב שלי מארח בנדיבות , אחד סוס טרויאני ואחד וירוס של דלת אחורית. מה שלא מאפשר לי לכתוב ולקרוא ולהתעדכן או סתם להרגיש חלק מהעולם או לעשות אחד מעשרות הדברים שאני עושה עם המחשב שלי כל יום אפילו בלי לחשוב פעמיים..
מה שמביא אותי במהירות האור לאישפוז.
יוצמד פסיכיאטר לכל איש מחשבים ותמיכה!
ואני מבקשת שיכירו בטראומה ודיכאון על רקע אי תפקוד המחשב במהדורה החדשה של ה DSM
יום עבודה ארוך עבר על כוחותינו אמש.
תשע שעות לייד המחשב ולא נמצא פתרון שלא יכלול פירמוט של כל הכבודה.
ביקשתי שישריינו לי חדר במחלקה הסגורה, מה שבטוח בטוח.
זה לא שאני מכורה, הנה, עובדה שלא הלכתי יותר מחמש פעמים במהלך השבת לשכנים ולחברים שיש להם מחשב שאשכרה עובד. וגם זה רק בגלל שהייתי חייבת לענות למיילים וכאלה.... טוב זה נשמע קלוש.
אבל למען האמת המחשב הפך לכל כך מרכזי בחיים שלי. מבחינת תקשורת כמו גם מוזיקה, אקטואליה, לימוד ומה לא?
וכשהוא פתאום קורס, ימח שמו,גם אז הוא מעסיק אותי. הרבה יותר מידי.
יאוש