כל כך חם שהמזגן דולק כבר שלושה ימים ולילות רצוף, אין שום הקלה שמאפשרת סגירה שלו ופתיחת חלונות.
לעניות דעתי 32 מעלות בעשר בלילה זה עדיין חם מכדי לכבות מזגן. ולישון עם מזגן אני שונאת, אז אני מתהפכת במיטה, רגע קר לי רגע חם לי בעיקר אין לי מספיק אויר נקי וטרי של לילה. לא אכפת לי שיהיו ארבעים ושתיים מעלות בחוץ במשך היום, רק שבלילה ירדו הטמפרטורות לרמה שמאפשרת פתיחת חלון וכיבוי מזגן, אני סובלת מהעובדה שקיץ בעיקר בלילה. ומצד שני אני עובדת במזגן ולא צריכה להסתובב בחוץ, אז זו לא חוכמה גדולה.
יש איזה סוג של יאוש שגורם לי לחפש אתרי תחזית ולדעת כמה זמן עוד נשאר לי לסבול ככה. לא שזה עוזר לדעת שהחום האיום ישאר פה לפחות עוד שבוע ואולי אפילו יותר. כרגע עוד אין תקווה לסיום באופק.
אבל זה ככה כל קיץ, תמיד יש איזה שבוע מזעזע כזה של טמפרטורות איומות ובלתי נתפסות. לפחות הבית החדש מבודד הרבה יותר מהקודם ששם הטמפרטורה לא הצליחה לרדת מתחת לשלושים מעלות בחלק המקורר של הבית והאמירה ללמעלה משלושים וחמש מעלות בחלקים שלא הצליחו להתקרר (אף פעם לא היה
לי אומץ למדוד בדיוק כמה חם היה).
הצמחים המסכנים שלי נצלים בחום הנורא ממש רואים עליהם את המצוקה, זה לא העדר המים כמו פשוט אפיה איטית ובלתי מתפשרת בחום הנורא שיש בחוץ. הכלבה המטופשת שלי שוכבת בבית כל היום, רדומה ומעולפת מעייפות שנובעת מהחום, גם היא שאוהבת לבלות בחוץ בשעות הקרירות יותר, מבקשת רק לשכב על הרצפה בבית
. פעם על הגב, פעם על הצד, פעם להצמיד את הבטן לאריחים הקרירים של הרצפה, מסתובבת ומקררת חלקים נבחרים לפי הצורך.
יאללה שיגמר כבר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
