על קצות האצבעות

בשש בבוקר גיליתי שהביוב במקלחת סתום, לא יכול להיות טוב יותר? יכול גם יכול!

כשהידסתי למטבח להביא כפפות על מנת לנקות את הגועל שבמקלחת, דרכתי בתוך משהו רטוב. מבט מהיר לתקרה גילה לי שהתרחיש הגרוע יותר התממש. התקרה לא דולפת, הכלבה התולעת ששוכבת בפינה שלה ומכשכשת בזנב כאילו קרה לי הרגע דבר נפלא, היא היא הדולפת.

אין מילים לתאר את התחושה האיומה של חוסר אונים מעורב בצער עולם וזעם אין קץ כשרגלך היחפה דורכת בשעה שש בבוקר בשלולית שהשאירה הכלבה הרשמית של הבית.

אין מילים לתאר כמה קשה מנשוא לשטוף רצפה עוד לפני המקלחת והקפה.

אין מילים לתאר כמה נורא לגמור עם שטיפת הרצפה רק על מנת להתפנות לניקוי הביוב של המקלחת.

אין מקלחת של בוקר שתגרום למישהו להרגיש נקי אחרי כל אלו.

אין מספיק זמן אחרי כל הפעילויות הנמרצות האלו להגיע לעבודה בשעה היעודה.

בוקר טוב ישראל!

עדכון המשך הבוקר לכל אלה שחושבים שהרע מכל מאחורי: אין ספק שזה יום שסימנו הוא גועל נפש רבתי. במהלך הבוקר נתקלתי באשה שמתועד שלא התקלחה לפחות עשרים שנה, אין תיעוד על תקופה קודמת. ושוב, אין מילים לתאר איך נראית ומריחה אשה שלא התקלחה עשרים שנה או יותר.

אין מילים, אז אני אגיד רק את זה: ראיתם פעם חבל ניילון שחור שלעסה אותו פרה ואחר כך הוא שכב בזבל רטוב עד שהפך לעיסה גושית יבשה וחסרת צורה שקשה לנחש שהיתה פעם חבל? אז השיער שלה נראה בערך ככה, גוש מעוך דבוק ומסריח שלא ניתן לנחש שהוא שיער ללא ההקשר של הראש שלה . וזה רק השיער. ולא דיברנו עוד על שום דבר אחר.