על קצות האצבעות

אתמול התקיימה ישיבה מעצבנת במקצת שנזקקתי לשקר כלשהו על מנת להשתחרר ממנה חצי שעה מוקדם יותר, רק כי פשוט לא רציתי להיות בה, סתם ישיבה מיותרת שהכילה את כל אבות המזון של ישיבות:

1.מיקום רחוק.

2.בסוף יום עבודה ומבחינת  שעות - מעבר לו.

3.כל מי שנותנים לו רשות דיבור מדבר על עצמו ללא גבול

4.שימוש מאסיבי במשחקי חברה מהסוג שאמור ללמד מישהו , משהו על הדובר, אך אני חושדת שעושים אותם בשביל להעביר את זמן הישיבה (ועל מנת לעצבן אותי, כמובן).

בקיצור, מיותר לגמרי ולכן ראוי, לתפיסתי, להסתלקות מוקדמת באמתלא כלשהיא.

אני לא מאמינה בקארמה, אבל אלה מכם שמאמינים, מוזמנים עכשיו להתמוגג על שהשקר שלי יבוא על עונשו ממש מייד.

מאחר והנסיעה הביתה אורכת כשעה, התיישבתי בנוחיות בכסא הנהג, הדקתי חגורות, הדלקתי מזגן ורדיו והתחלתי לטפח את זעם הכבישים ושנאת כל הנהגים האחרים שעולה כפורחת בי כל פעם שאני עולה על הכביש. וכך, מוכנה מתמיד, התחלתי לנסוע הביתה.

הכל עבר על הצד הטוב ביותר, אפילו הנהג המטורף הרגיל שהחליט לעצור בנתיב השמאלי של הכביש המהיר כדי לפנות בפניה שהוא המציא באותו רגע לא הצליח לגרום לתאונת השרשרת הצפויה. נו טוב.

במרחק עשר דקות מהבית שמתי לב שמחוג הטמפרטורה של המנוע מטפס בזריזות כלפי מעלה, לכיוון הקו האדום (לא יודעת אם שמתם אי פעם לב כמה המחוגים ממהרים לקו האדום, כאילו מחכה להם שם איזו פגישת אוהבים). כיוון שכבר נתקלתי בעבר במצבים כאלה ובאוזני רוחי עוד מהדהד קולו הנוזף של הגמל שמורה לי לעצור מייד בצד הדרך במקרה כזה, אכן עצרתי מייד וראיתי איך המחוג נפרד מהקו האדום ויורד למטה בבושת פנים. טוב, אם ככה אני יכולה להמשיך לנסוע בזהירות, לא? ברור שכן.
נסעתי. כשהמחוג עולה ויורד כמו יויו עד שבמרחק 2 דקות מהבית עלה ולא רצה יותר לרדת. שוב עצרתי, הפעם המחוג נשאר למעלה. לכן כיביתי את המנוע והלכתי לפתוח את מכסה המנוע, שזו הדרך הכי מהירה לקרר מנוע לוהט. פתחתי את מכסה המנוע רק כדי לגלות שנוזל כלשהוא מכסה את המנוע, את החלק הפנימי של מכסה המנוע וכעת גם את האצבעות שלי.

המקבילה האנשוית של המחזה המכאני המפחיד , זה לראות אדם שטוף דם כשאין שום מושג מאיפה הכל מגיע. נבהלתי ובצדק.

מייד התקשרתי למוסכניק שלי שהבטיח לבוא אלי להציל אותי.
אחרי רבע שעה בשמש הקופחת הוא הגיע , אמר שהנוזל הוא מים מעורבים עם שמן (אה כן, מלאתי אתמול שמן וחלק נזל לצדדים) ושנראה שהבעיה הוא ברדיאטור. מילא מים לבנתיים ונסע אחרי עד למוסך של הרדיאטורים, שם הוכיחו לי המוסכניק ואיש הרדיאטורים באותות ומופתים שהרדיטאור סדוק לחלוטין ושחייבים להחליף. עניין של עד אלף שקל.

המוסכניק לקח אותי הביתה, כך הגעתי הביתה באיחור של כחצי שעה לעומת הזמן שבו הייתי אמורה להגיע אילו יצאתי מהישיבה בזמן ואילולא התקלקל הרדיאטור.

אז מה אנחנו למדים?

לא כדאי לשקר ולהעליב את האחראים לקארמה, ואם כבר משקרים, כדאי לדאוג לפחות לרכב חדש ופחות נוטה לקלקולים....