על קצות האצבעות

נו יופי, ייסורי המצפון שהצלחתם לעורר בי מחלחלים לתוך החלומות שלי.

אתמול האפונה כתב לי על זה שהוא חושב עלי הרבה ומאוחר יותר הציע שנעבור לדבר בטלפון, על פני התכתבות במייל. אני נבהלתי קצת ומייד נאחזתי במשהו שממילא עשיתי בבית כתירוץ להמנע משיחת הטלפון. אני בטוחה שיכולתי לגנוב כמה דקות לשיחה, אבל נבהלתי.

לא רציתי לקדם את חידוש היחסים לרמת שיחות טלפוניות.

אחר כך הלכתי לישון מוקדם יחסית, נרדמתי במהירות רק כדי להתעורר בשלוש עשרים ואחת מחלום שבו אני נמצאת בהופעת מוזיקה כלשהיא בחו'ל כלשהוא ויו לורי (ד"ר האוס בשבילכם) מתחיל איתי. אני יושבת בקהל במעין אמפי אבן והוא מתקרב ומחבק אותי מאחור משל היינו זוג נאהבים בהופעה של דויד ברוזה. כשאני מתחילה להתחיל להתרגל למוזרות של האינטימיות החדשה מתקרבים אלינו אנשים אחרים, נדבקים אלינו ומצפים שנבלה בהופעה הזו כחבורה, כאילו לא מבינים בכלל שיש פה זוג שמעונין בשקט שלו לבד.

כאמור התעוררתי מהחלום הזה בשלוש עשרים ואחת לפנות בוקר, מבולבלת ומוטרדת.

לקח לי זמן מה לחזור ולהרדם רק כדי לחלום את אותו חלום כשהפעם בדמות הגברית מככב השכן השרמנטי שלי. הרקע להתרחשות היה בקתת ציידים שבה הוא לימד אותי לצוד זאבים (אלוהים, מה עובר עלי בחלומות שלי??) ושוב, כשהתפתחה אינטימיות זוגית הגיעו ציידים צעירים נוספים ולא הפסיקו לדבר על זויות ירי ואיך הכי טוב להציץ מחלונות הבקתה. שוב התעוררתי. הפעם מבואסת בנוסף לבלבול, כי ממש לא מתחשק לי לחלום חלומות כאלו על השכן שלי שנראה אמנם טוב לגילו ובכלל, ואמנם הוא תמיד מפלרטט, אבל כל כך בעדינות שאפשר לחשוב שסתם היה נדמה לי ושיש עליו סיפורים שיש לו רומן ארוך שנים עם משהי רווקה בגילי ושחי חיי זוגיות שנראים טובים עם אשתו-שכנתי.

כשהתעוררתי הפעם הרגשתי צורך עז לרחוץ את התת מודע שלי בהרבה סבון ולהושיב אותו בצד שיחשוב על זה קצת.

ע"ז אני מקווה שאתה מרוצה מעצמך.

אני מעצמי קצת פחות.

נו יופי, אז מה עכשיו?