על קצות האצבעות

אני לא מוצאת מנוחה מאז ששמעתי את המשפט האיום הזה.

ניסתי לכתוב משהו, מעין מאמר מערכת חריף שיבהיר לכל שונאי הנשים באשר הם שאי אפשר ליהנות מאונס, אבל זה לא מצליח לי, אז אני פשוט אכתוב כמו שאני כותבת.

מי שאומר שיש נשים שנהנות מאונס יוצא מהנחה בסיסית מוטעית שאונס זה מין, יחסי מין, סקס, יחסי אישות, משהו הדדי שכזה, משהו שגם אם אתה לא נמצא בו מאה אחוז, זה לא נורא כי זה רק סקס, וממין אפשר ליהנות, אפשר גם לא. וכאמור, יש כאלה שנהנות, אולי הן אומרות בהתחלה לא, אבל מה הן מבינות, עם האוכל בא התאבון, ובכלל, נשים דעתן קלה, לא צריך להתחייס יותר מידי למה שהן אומרות, וחוץ מזה, אז פעם אחת לא נהנית, אז מה? מה כבר קרה? בסך הכל סקס.

אז זהו שלא.

אונס זה לא מין

אונס זה לא יחסי מין.

אונס זה לא סקס.

לא יחסי אישות.

לא הדדי.

לא משותף.

אונס זה מעשה אלימות, שליטה והשפלה של אדם אחד כלפי אדם אחר. בדרך כלל אשה, לפעמים גם גבראחר. הוא לא נעשה בגלל שלמישהו יש חשק לזיין והוא לא מצא מישהי שמסכימה. הוא נעשה בגלל שמישהו כועס, שונא, מחפש דרך לפרוק זעם, להכנס במישהו, אפילו לא תרתי משמע. מישהו רוצה לפגוע במישהו אחר ועושה את זה דרך אונס. אונס זה מה שעושים חיילים כובשים על מנת לשבור את רוחה של האוכלוסיה הנכבשת, אונס זה מה עושה מי שמרגיש חזק ויכול ורוצה להראות את זה לאחר ועל ידי כך להוכיח את הנקודה. אונס זה מה שעושים לפעמים בעלים כדי להשפיל ולדרוך על הנשים שלהן הם נשואים. אונס זה מה שעושה מי ששומע לא, אבל מחליט שהיא לא באמת מתכוונת לזה. או שהיא סתם מתגרה.

אונס זה מה שעושה מי שחושב שאין משמעות למה שאומרת אשה. 

אונס יכול לקרות בסמטה אפלה או במיטה הפרטית, בתוך הבטחון של הבית, על ידי אנשים מוכרים, לעיתים בני משפחה.

אונס יכול להתרחש באיומי סכין או איומי פיטורין או סתם בהפעלת כוח פיזי ומשקל עדיפים.

אונס יכול להשאיר פציעות מוחשיות על הגוף ויכול שלא להשאיר שום סימן חיצוני.

אבל אין אונס שלא משאיר פציעה וצלקות בנפש, לתמיד. לתמיד. לתמיד. לתמיד.

כל מי שחושב שאפשר ליהנות מאונס שיחשוב על האדם הדוחה ביותר שעולה בדעתו, מישהו שהמחשבה על קרבה אליו מעוררת חלחלה ודחיה, מישהו שאתם לא רוצים לשבת איתו באותו החדר ובוודאי לא ללחוץ לו את היד.

עכשיו תחשבו שאדם הזה נוגע בכם, חודר אליכם, מנשק אותכם. ולא, אתם לא יכולים לקום וללכת, אתם צריכים להשאר בתוך הסיטואציה הזו עד שהוא יחליט שנגמר. בא לכם לברוח? אי אפשר, אין לאן.

נעים? כייף? רוצים עוד? נהנים?

אני עצמי לא נאנסתי, רק כמעט, ועדיין זה שרט לי את הנפש ברמה כזו שלמרות שעברו מעל עשרים שנה מאז, אמירה כמו זו שנאמרה ע"י השופט המכובד נסים ישעיה מוציאה אותי לחלוטין משלוותי ומשווי המשקל שלי. מפחיד אותי לחשוב שזה מה שחושבים האנשים שפוסקים את דינם של אנסים. מפחיד אותי לחשוב שזה נאמר באולם בית משפט ורק במקרה יצא החוצה, אני תוהה כמה פעמים נאמרו כאלה דברים באולמות משפט והתקבלו בשתיקה אם לא בהסכמה.