על קצות האצבעות

לא רוצה להרוס את החגיגה (כי ככה זה מרגיש) אבל אני כבר לא יכולה לשאת את פסטיבל האבל והדכאון על מותו של אריק איינשטיין.

כן, הוא היה אדם בעל משמעות בחלק המוזיקלי של חיי, כמו אצל רוב האנשים. שרתי ברגש ובכוונה שירים שלו ושל אחרים, מצאתי משמעויות במילים, התרגשתי והתעצבתי.

וכן הוא היה שחקן וחקיין מצויין ואיש צנוע וענו, ושונה מהנוף הכללי בעיקר בהיותו נאמן לאמת של עצמו (כנראה, כמו שזה נראה מהצד).

כן, גם אני חושבת שלאבד אדם כזה שעוד היה פעיל ושמח ומלא חיים, שכתב בדיוק טור למעריב והתרגש מזה, זה עצוב.

כן אני מאמינה, ממש כמו כולם שהוא היה אושיה תרבותית, מאבני היסוד של המוזיקה והתרבות הישראלית ושלאבד אותו זה לאבד חלק ממי שאנחנו כעם או אומה.

כן, גם אני חושבת שזה מוקדם מידי ושזה עצוב מאד.

אבל...

בין זה לבין פולחן האישיות ופולחן המוות שעושים לו יש מרחק עצום.

וואי נט הכתירו אותו בתור הזמר הטוב או החשוב ביותר אי פעם או משהו גרנדיוזי דומה.

הטלויזיה משדרת מקבץ ראיונות-עם-מפורסמים-שהכירו-אותו, שידור ישיר מהלוויה, ראיונות באולפן, שירים, וראיונות עבר איתו בלופ אינסופי.

ברדיו שירי אריק איינשטיין ברצף ללא הפסקה.

הפיד שלי בפייסבוק רצוף בהבעות אבל ועצבות מלוות בשיר מיו טיוב.

אין לאן לברוח, ותאמינו לי שקצה נפשי.

אחרי השעה השלישית שמתי לב שאני שומעת את "תוכי יוסי" בפעם החמישית ושאני נהנית ומתרגשת מהשיר פחות ממקודם. כשנכנסתי לאוטו בדרך הביתה ומהדורת חדשות הערב של גלי צהל שידרה שוב ושוב את הראיון עם מוני מושונוב והראיון עם יודית רביץ וההספד של אורי זוהר, כל כמה דקות כחלק מכתבה של כתב זה או אחר, הרגשתי שאם לא אכבה את הרדיו, אצרח.

התחלתי להרגיש כאילו יש תחרות בין המרואיינים, מי היה הכי קרוב אליו, מי דיבר איתו בפעם האחרונה, מי ראה אותו אחרון ומי הכי עצוב. כאילו יש תחרות סמויה ואולי איזו הנאה מעוותת מההתפלשות בעצב בשידור חי. אנשים מוכי צער. שדרים/מראיינים מוכי צער ואמפתיים. כל כך הרבה אמפתיה ורגישות הרדיו שלי שידר היום שכמעט נשרפו לו הרמקולים.

ואז הגעתי הביתה וגיליתי שהערוצים הראשיים עסוקים בשידורי מיוחדים ליום המיוחד הזה.

כיביתי גם את הטלויזיה.

די, חייבים לשים גבול ולזכור שאמנם מדובר באדם שנגע לחיי כולנו, אבל הוא לא קרוב משפחה ואפילו לא חבר קרוב, או רחוק ושמותר לתת גם קצת הפוגה מפטפטת האינסופית שמזכירה לי את ימי הפיגועים והשידורים שליוו אותם.

הערה -

מותר להביע דעה, גם אם היא שונה מזו שלי.

מה שאסור זה להשתמש בשפה גסה ופוגענית. תגובות מתלהמות ימחקו.