על קצות האצבעות

אתמול הלכתי עם הגמל לראות את  הסרט השני בסדרת ההוביט, הזמנתי אותו והוא שמח לבוא.

בפריפריה שלי אין בעיה של מקומות בקולנוע, בעיקר כשלא מדובר בשבוע הראשון ליציאת הסרט, אבל בכל זאת, יום שישי... ליתר בטחון הזמנתי מקומות מראש. (ליתר בטחון כפול, גם לשריין מקום טוב וגם לוודא שאני זו שמזמינה ושהגמל לא ינצל הזדמנות וישלם בעצמו)

וטוב שכך, כי באופן יחסי היו די הרבה אנשים באולם וכמובן שהאזור שבחרתי , סוף האולם ,באמצע, היה עמוס למדי.

הזמנתי מראש ושילמתי בPaypal שזו הדרך המועדפת עלי לתשלום על דברים מאז שגיליתי כמה היא נוחה. אבל בפריפריה, כמו בפריפריה, לא היתה לי אפשרות למשוך את הכרטיסים באוטומט שאפשר רק למשלמים בכרטיס אשראי למשוך כרטיסים, אז נאלצתי לעמוד בתור לקופה כמו אחרונת הצופות המזדמנות. התור התקדם מהר עד לבחורה שלפני שהזמינה גם היא באינטרנט. אבל משום מה הם לא הצליחו למצוא את ההזמנה שלה ולקח להם 7 דקות, כן. מדדתי. להצליח למצוא עבורה כרטיסים. בנתיים חלפה שעת התחלת הסרט ועדיין היה מאחורי תור של אנשים.

בסופו של דבר הם הצליחו למצוא את הכרטיסים האבודים ואני חיזקתי את נפשי והתכוננתי לעוד סבב של בלבול כשאבקש את הכרטיסים שלי.

אבל זה לקח פחות מחצי דקה, נשאלתי לשמי והדפיסו לי כרטיסים, סוף סוף יכולנו להכנס.

בכניסה אספנו משקפי תלת מימד ונכנסו ל"בקרוב" האחרון שלפני הסרט.

לא כל כך רציתי ללכת לגרסת תלת המימד, אבל לא הקרינו את הסרט בגרסה הרגילה ולא היתה ברירה.

מאז אווטאר לא נהניתי מאף סרט רק בגלל שהקרינו אותו בתלת מימד, קודם כל בגלל שאני מרכיבה משקפיים וזה לא כל כך נוח להרכיב שני זוגות זה על זה ובעיקר בגלל שלרוב הסרטים אין שום ערך מוסף מהמימד הנוסף. אווטאר היה משהו אחר.

אז גם פה, אימצתי את העיניים כל הסרט ובסופו של דבר הרגשתי שהנאתי מהסרט אפילו נפגעה. לא היתה שום סיבה טובה להפוך את הסרט לתלת מימד, שום ערך מוסף.

הסרט עצמו טוב הרבה פחות מהקודם לו, יש המון קטעים מייגעים שלא קשורים לסיפור המקורי, דיאלוגים איטיים, דילוגים לזמנים ומקומות אחרים, תוספת עלילות שנראה שהודבקו על מנת לייצר קטעי אקשן ועוד המון התאמות ועיבודים שרחוקים מהסיפור המקורי, להבדיל מטרילוגיית שר הטבעות שהיא מופלאה בעיני למרות אורכם של הסרטים ורמת הפירוט הדקדקנית, פה המשיכה של הסרט לשעתיים וחצי, מיותרת לחלוטין.

מה שכן, מאחר והיינו פחות מרותקים, הגמל ליטף אותי ברווחים בלתי סדירים לאורך הסרט מתחת לשל(אני חושבת שקוראים ליריעת האריג שאני מתעטפת בה של) שפרשתי לנו על הברכיים כמו שמיכה.

ועוד מה שכן אחד, בגלל שהסברתי לגמל שלא קרא את הספר מיני פרטים בסרט לעומת הספר, פתחתי את הספר שיש לי בבית (בתרגום הטייסים, כמובן) וקראתי אותו. את כולו. היום. היה כייף, יותר מהסרט.