על קצות האצבעות

נאמנה למה שאמרתי לה בתגובה לפוסט, החלטתי להתנהג בהתאם.

כי אני זוכרת כמה כייף לעשות משהו בשביל מישהו שאכפת לך ממנו.

גם אם קשה יותר שמישהו עושה עבורך.

הגמל שלח הודעה מפתיעה, ושאל אם יוכל לבוא לקפה קטן, שנוכל לדבר על כל מה שלא הספקנו. מייד אמרתי שכן ואחרי מחשבה שאלתי אם יוכל לאסוף משהו עבורי, למרות שזה לוקח אותו עוד כ35 דקות מחוץ לדרכו ומאריך אותה.

כמובן שהשארתי לו בצורה מאד ברורה את האופציה לסרב, יותר נכון הוא היה צריך להתאמץ כדי להגיד שזה מסתדר לו, כל כך סידרתי הכל ככה שזה בסדר אם לא...

כמעט בטרם הספקתי לשלוח את הבקשה כבר קיבלתי תשובה חיובית, ברורה ומוחלטת בלי שום היסוס.

אז כן, נראה לי שזה גורם שמחה לעשות משהו עבור מישהו אחר ושזה חשוב לאפשר את זה מידי פעם, כדי לשמח מישהו שחשוב לך.