על קצות האצבעות

מצטערת על האינפלציה, אבל אני קצת מתלהבת מנושא הקו אופ ועד שתעבור לי ההתלהבות אני עלולה לכתוב עליו עוד.

רק הצטרפתי ומייד אחרי שבועיים ביקשו ממני להתנדב לעבוד ערב בחנות.

כלומר, הקואופ בנוי על התנדבות או תורנות התנדבותית של חבריו. חלק מהעניין של לחסוך כסף ולא לשלם למישהו משכורת ועל ידי זה להגדיל את ההוצאות. ולכן מתבקש כל חבר בקואופ להרשם לתורנות אחת לחודשיים שלושה שבה הוא אורז את המוצרים, מסדר את החנות או עוזר לקונים למצוא את דרכם אל המוצרים שהזמינו. קו אופניקים מובחרים ונעלים כמו כוח הצלה משמשים בתפקיד החשוב של גביית התשלום מחברי הקו אופ, פר ההזמנה שלקחו , מינוס המוצרים שחסרו. 

אותי כמובן נידבו לתפקיד העוזרת והמכוונת בחנות. כוח הצלה התקשרה לתת לי תיאור תפקיד, כדי שלא אלך לאיבוד ואמרה שזה יהיה לי נורא נחמד, כי בתפקיד שלי פוגשים המון אנשים חדשים וזה כייף (אני לא אוהבת אנשים חדשים, הזכרתי לה ולא כייף לי בכלל לפגוש אותם)

בכל זאת באתי מלאת עזוז, אחרי עשר שעות עבודה ועשיתי את עצמי כאילו אני יודעת מה אני עושה. הראתי לאנשים איפה מונחת הדלעת ואיפה הקישואים. חיפשתי ומצאתי את אריזת 5 הקילו קמח כוסמין שההיא הזמינה והדגמתי מה נחשב לצרור פטרוזילה.

מצאתי את הקופסה האבודה של אגוזי המלך שהאורזים במשמרת לפני פיספסו וארזתי בזריזות שקיות של שלוש מאות גרם. אני שמחה לספר שאחרי שתי שקיות שמדדתי וארזתי, המשקל שימש אותי רק לאימות השקילה שעשיתי ביד. הדיוק שלי היה מעולה. אכן, סיבה להיות גאה בעצמי. ממש התגשמת השאיפות והחלומות של כל אחד.

אחרי שלוש שעות הגיע הערב לסיומו. עדיין נשארו שניים שלושה צרורות של בזיליקום בארגז ועוד כמה ירקות שנשכחו או שהיו עודפים.

האיש שמגדל חלק ניכר מהירקות, ממקימי הקו אופ, הציץ בארגז והציע לקחת לי הביתה מהבזיליקום הטרי, כי חבל שסתם יתקלקל. מאחר ועוד לא קרה שאמרתי לא לבזיליקום, לקחתי וגיליתי בארגז ליידו פלפלים חריפים אדומים קטנים, יפים, מבריקים ומפתים.

לקחתי שקית קטנה שלהם וביקשתי והקופאית שתרשום לי חוב לשבוע הבא, כי יש גבול למה שאני יכולה לעמוד בפניו.

וכך חזרתי הביתה שמחה ומרצה, אך גם קרועה ורצוצה, אחרי יום שהתחיל בשש וחצי בבוקר והסתיים בשמונה וחצי בערב. אולי בגלל זה הייתי מוכנה להודות שבסך הכל היה ממש נחמד ושאפילו היה כייף לפגוש אנשים חדשים נחמדים.

היום, כשיוגה באה להכין איתי ללחמניות ואני גיליתי שלמרבה הזוועה שכחתי לקנות מיני גרעינים ואגוזים להוסיף ללחמניות נזכרתי בפלפלים החריפים שבמקרר. בזריזות חתכתי אותם, ניקיתי מהם את הזרעים על מנת להמנע מחריפות יתר וטיגנתי אותם קלות בשמן זית. שמתי אותם במסננת יחד עם זיתים שחתכתי לעיגולים על מנת שיגירו עודפים נוזלים ואחר כך לשתי אותם לבצק הלחמניות.

אחרי האפיה טעמתי אותן בזהירות, ותשמעו, זה טעים שחבל על הזמן. פיקנטי ומשאיר בפה טעם חרפרף ומקסים. להיט אמיתי.