על קצות האצבעות

באחת וחצי בלילה התעוררתי כי הכל היה חשוך.

לא חשוך של לילה רגיל, אלא חשוך ממש. כמעט ממש. יכולתי לראות שפנסי הרחוב פועלים בחוץ.

בלילה הכל עובד לאט, לכן התחבטתי ביני לבין עצמי אם יש טעם לקום ולבדוק אם יש הפסקת חשמל כללית או שזה משהו אישי נגדי, בבית שלי. מה שהכריע את הכף היתה העובדה שלא חזרתי לישון. המחשבות על המקרר שבטח כבר לא ממש מקרר העירו אותי יותר מכל. חישבתי מה אצטרך לזרוק ומה ישמר גם בטמפרטורה גבוהה משמונה מעלות. אם רחמנא ליצלן לא יהיה לי חלב לקפה, חיי לא יהיו חיים, כידוע.

טוב, קמתי. לקחתי את הטלפון בתור פנס והארתי את ארון החשמל שנמצא מחוץ לדלת. אכן כן, העולם נגדי והפסקת החשמל היא רק בבית שלי. הפקק הראשי היה למטה. הרמתי אותו, והבית התחיל להבהב ולצפצף בחזרה עולצת לחיים חשמליים, המדפסת התמתחה ופיהקה, הטלפון האלחוטי טרטר קלות, מכשיר המים התחיל להרתיח או לקרר ולוכד היתושים התחיל להבהב מנורה אחת שרופה.

אמרתי לכולם בוקר טוב ולילה טוב, חזל"ש ולמיטה.

נכנסתי למיטה והופ, שוב חושך.

הוצאתי את השקע של לוכד היתושים המהבהב, בתור חשוד ראשי, הרמתי את הפקק הראשי וחיכיתי קצת.

קולות התעוררות והתמתחות חשמליים. חיכיתי עוד קצת. חזל"ש ולמיטה.

נכנסתי למיטה והופ, שוב חושך!

טוב, קמתי עצבנית יותר והלכתי שוב ללוח החשמל, בנוהל הרגיל ממשנתו של הגמל הורדתי את כל הפקקים, מונה אותם אחד אחד:

הפקק של הדוד מים החשמלי, הפקק של המזגן הגדול, הפקק של הסלון, הפקק של חדר השינה, הפקק של המקלחת והשירותים, הפקק של המטבח, הפקק של המקרר ותנור האפיה (רק שזה לא יהיה המקרר!!!!) הפקק של מכונת הכביסה.

טוב שהגמל הכריח אותי לרשום את השמות על הפקקים, ככה אני יכולה לדעת  מי אחראי למחדל הנוכחי. מעלה את הפקק הראשי ומתחילה להרים את הפקקים הקטנים אחד אחד. דוד מים - עובד. מזגן גדול - עובד. סלון - עובד. חדר שינה - עובד. מקלחת ושירותים - עובד. מטבח - עובד. מקרר ותנור אפיה - עובד. לא, לא עובד. מחכה קצת, בדיוק מספיק זמן בשביל להעיר תקווה, ואז קופץ. נבלה.

מאחר ותנור האפיה לא פועל בשעת לילה שכזו זה בטח המקרר. איזה בעסה.

הוצאתי את התקע של המקרר, הרמתי את הפקק ו..... כן. זה המקרר.

חזרתי למיטה מלווה במחשבות נכאות, אולי הגיע הזמן להפרד? אחרי הכל אנחנו כבר מעל 15 שנים יחד. והתקלות אצלו הולכות ותוכפות... ומה אם הטכנאי לא יצליח לתקן? התהפכתי כתרנגולת בגריל כמה שעות ונרדמתי רגע לפני שהשעון המעורר העיר אותי. התקשרתי לטכנאי עם עלות השחר בערך ותפסתי אותו רגע לפני שיצא לנסיעה ארוכה ורחוקה. הטכנאי הגיע, החליף טרמוסטט, אמר 380 ש"ח והלך. עכשיו אני ממש עייפה, אבל לפחות יהיה לי חלב לקפה כשאחזור הביתה.