על קצות האצבעות

- איזה כייף זה לחזור ללכת?

-כן זה חשוב.

-וכייף!

-כייף לחזור מהליכה...

-וכייף להסתכל בראי ולראות את המותניים, לראות שיש לך כאלה בכלל, לא?

-כן, כן זה באמת כייף.

-טוב, אז עוד חצי שעה יוצאים!

-אולי היום לא? הלכתי אתמול... ועשיתי הליכה ארוכה, עד לגשר.

-ומחר תלכי?

-לא, אני עובדת עד מאוחר.

-ומחרתיים תלכי?

-לא אני עובדת עד מאוחר גם , אבל אני אלך בשישי אחר הצהריים...

-כן, גם בשישי אחר הצהריים. נכון שאתמול ושישי אחר הצהריים זה לא מספיק?

-אני יודעת שלא. אוף.... נוח לי ויש סרט מעניין בטלויזיה...

-תקליטי, די עם התירוצים.

-לא בא לי להקליט.

-יאללה, תתלבשי.

-טוב... אז בכל זאת נלך היום, הא?

-כן.

כעבור חצי שעה.

-נו את רואה שלא נורא? מוסיקה, ציפורים, שדות ירוקים, מה רע לך? 

-בטח לא נורא, ממש לא נורא, מה השעה כבר?

- ארבע וחצי, אז עד איפה נלך? את מחליטה.

-אתמול הלכתי הליכה ארוכה, אז היום אפשר לקצר טיפה, רק בכמה דקות. גם ככה עד שאחזור כבר כמעט יהיה חושך, זה מפחיד.

-אז באמת שווה לך לקצר? 

-לא יודעת... מה, נלך כמו אתמול?

-אולי לא שמת לב , אבל אנחנו כבר כמו אתמול, את יכולה להסתובב ולחזור.

-פששש כל הכבוד לי.

כעבור עוד חצי שעה.

-איזה כייף זה להיות אחרי , הא?

-יש, יש, יש מחר ומחרתיים אני לא הולכת!!!