על קצות האצבעות

שוב מנפלאות הקו אופ.

המצאי מכתיב את התזונה. 

החיבה היתרה שלי לירקות ופירות על קשת האדומים מביאה אותי להגזים לעיתים בהערכת הצריכה ולהגזים בקניה. המקרר שלי מלא בסלק, גזר, פלפלים אדומים וכתומים, וקצת פחות דלעת ודלעת ערמונים.

כך שאני מוצאת את עצמי עם עודפים מוגזמים של ירקות מסויימים .

אבל לא אני האישה שתתן לכאלה דברים לשבור את רוחה ואין כמוני ליצור לימונדה מלימונים, או במקרה הזה סלט סלק חי ותפוחי עץ. לחובבי הסלק, הסלט הזה הוא חגיגה.

חותכים סלק אחד לקוביות קטנות ונוחות ללעיסה. לא לשכוח שהוא קרנצ'י ולא רך כמו סלק מבושל.

לחתוך לקוביות בגודל דומה תפוח עץ בינוני מתוק. אני השתמשתי בפינק ליידי מקומי, אבל כל תפוח מתוק יתאים. אני חושבת שגם תפוחים חמוצים יהיו מצויינים בסלט הזה. אבל את החמיצות אפשר לקבל ממקום אחר.

סוחטים חצי לימון , כף של חומץ בלסמי, מעט שמו זית ומעט מלח.
מערבבים , טועמים ומתקנים תיבול.

ופלפלים. התלהבתי ולא שמתי לב שהזמנתי שני סוגי פלפלים. סוג אחד, פלפלים רגילים אדומים והסוג השני פלפלים ארוכים מתוקים וקילו שלהם יוצא המון המון פלפלים. כך שחזרתי הביתה עם כמעט שני קילו פלפלים. יותר מידי אפילו לחובבת פלפלים שמתייחסת אליהם בדרך כלל כאל חטיף...

ומה עושים כשיש עודף? מחפשים פתרון:

ממרח פלפלים מתוקים:

שוטפים את הפלפלים ומתפעלים מיופיים - קילו פלפלים מיינד יו.

קולים את הפלפלים, אפשר על הגז ואפשר בתנור. אני קליתי חצי ככה וחצי ככה. בתנור יותר נוח, אבל על הגז נותן טעם שרוף כייפי במיוחד. 

אם קולים בתנור, פלפלים דקים כאלו יסתפקו בעשרים דקות , על הגז, עד שיתרככו.

אחר כך מניחים בכלי מכוסה ומשאירים אותם להזיע. כשהם מתקררים קל יותר לקלוף אותם. עושים את עבודה הקילוף בידיים ומנקים על הדרך גם מהגרעינים שבפנים (אם משתמשים בפלפלים גדולים רגילים, אפשר לחצות ולהוציא גרעינים לפני הקליה. בדקיקים האלו ממילא אין הרבה.)

את בשר הפלפלים הנקי והמקולף שמים במעבד מזון, מוסיפים כף חומץ בלסמי, שתי שיני שום, מעט מלח ושלוש ארבע כפות שמן זית.

הצבע נהדר, וכך גם הטעם.