על קצות האצבעות

שן זהב מעצבנת אותי.

היא רצתה לתת את העבודה בחשבונאות לרואה חשבון שיעשה עבורנו. אני, במר יאושי, הסכמתי, פחות או יותר. בחצי פה.

אבל נתתי דד ליין קשוח שלאחריו אעשה את העבודה כמו שאני מבינה. גם כן איום.

כמובן שהעבודה לא התקבלה חזרה בזמן וכשהתקבלה באיחור של יומיים , היתה לא קשורה, לא לעניין ולא כמו שצריך (לשמחתי ולמרבה ההקלה)לא ניתנת לשימוש או אפילו להפקת תועלת.

לכן עשיתי את החלק שלי, ואחרי שעשיתי כמיטב יכולתי , שלחתי לה וביקשתי שתעשה את החלק שלה.

לי לקח 30 שעות בקירוב, במצטבר, על פני כחמש שבתות, לעשות את החלק שלי.

ישבתי שעות, התייעצתי, חיפשתי חומר, עברתי שוב ושוב על המצגות ועל אתרי אינטרנט, דיברתי עם המרצה ועם מרכזת החוג, השוויתי את העבודה עם סטודנטים אחרים בכיתה, שברתי את הראש וניסיתי בדרך כזו ואז בדרך אחרת.

היא לעומת זאת עשתה 'העתק-הדבק' מאתר אינטרנטי, אפילו לא טרחה לערוך את מה שהדביקה, כך שאפילו הרווחים המובנים נשארו כפי שהיו. חיפפה במלוא מובן המילה ושלחה אלי.

אני כתבתי 12 עמודים. בדם יזע ודמעות.

היא העתיקה עמוד ורבע.

ומרגע ששלחה, זו היתה בעיה שלי, מבחינתה. היא לא שאלה מה קורה וכששלחתי לה את העבודה החלקית, התנערה ממנה באמירה שהיא לא יודעת מה לעשות בעבודה הזו.

אחר כך היא לא הבינה למה אני כועסת. וכשהסברתי לה למה, אמרה שהיא עשתה את העבודה הקודמת ולכן הבינה שאת העבודה הזו אני אעשה.

בעבודה הקודמת היא אספה חומר מהאינטרנט ותרגמה אותו מרוסית, אחר כך שלחה לי אותו שאעבד אותו. עשיתי את זה, ובנוסף הוצאתי מאמרים בנושא, תרגמתי ועיביתי את מה שכתבה , הוספתי גרפים וטבלאות קשורות. ערכתי וסידרתי את העבודה, כתבתי בצורה מסודרת את הביבליוגרפיה.

היא לא בדיוק עשתה את העבודה הקודמת לבד.

לא בדיוק עשתה את העבודה לבד ולא בדיוק השקיעה בה שעות. להערכתי השקיעה בה ארבע- חמש שעות עבודה (בהתחשב בכך שהיא אמרה בערב שתעשה ושלחה לי בלילה את התוצאה) ואחרי ששלחה אלי את מה שעשתה, לא התענינה יותר בגורל העבודה, כאילו שזו אחריות בלעדית שלי.

אחר כך היא יושבת בכיתה ומבקשת שיתנו עבודה במקום מבחן.

ברור שזה עדיף לה, עבודה בשבילה זה משהו שקל מאד לעשות. לא לוקח הרבה זמן ואין תחושת אחריות.

בשבת ישבתי שוב, עברתי והוספתי לחלק שלי, אחר כך עברתי לחלק שלה וראיתי ואפילו את מה שהעתיקה לא העתיקה עד הסוף.

העתקתי את החלקים החסרים, הוספתי ביאורים ופרושים בכתב, סידרתי את הנספחים ואת העבודה כולה.

עכשיו אני מחכה שמישהו נוסף יסיים או יתקדם מספיק כדי שאוכל להשוות למישהו אחר שוב ולראות אם יש מה לתקן, אחר כך אשלח את העבודה. אני מקווה שאקבל ציון עובר לפחות.

מה שבטוח את העבודה הבאה לא אעשה איתה.