על קצות האצבעות

בא לי להכין פחזניות.

אין לי מושג איזה צורך עתיק מפעם בי שמתחשק לי כבר כמה שבועות להכין פחזניות.

אבל מנסיון אני יודעת שעד שלא אכין ואוציא את הצורך מתוכי, זה לא יניח לי.

אולי זה תוכניות האפיה והבישול שיש כל הזמן בטלויזיה. גם אם אני לא צופה קבועה ונלהבת, זה בטח עובר בדיפוזיה מסויימת, אחרת אין לי מושג מה פתאום בא לי להכין פחזניות.

ולא סתם פחזניות, אלא פחזניות במילוי פטה כבד, כי אם כבר עתיק אז לפחות שנות השמונים.

לארוחה הראשונה שאכלנו אצל אבא ואשתו החדשה (עוד לפני שהתחתנו) היא הכינה פחזניות במילוי כבדי עוף ועם רוטב פטריות משקית של ויטה. בשבילי זה היה שיא התחכום הקולינרי, לא אכלתי דברים כאלו עד אז והמראה והטעם צרבו אותה בתודעתי כמבשלת על. האוכל שהיא מבשלת תמיד מוגש במגוון גדול ובכמויות אדירות, אף פעם אין מספיק מקום על השולחן לכל הקערות, התבניות וכלי ההגשה שהיא מערימה עליו.

לקח לי המון שנים, באמת המון, לשים לב שהיא מבשלת לא רע, אבל שיש לה שגיאות וטעויות שקשה לה להשתחרר מהן ושהיא ממשיכה לדבוק בשקיות אבקה לרוטב של ויטה במאכלים מסויימים למרות שיש אפשרויות טעימות ובריאות יותר.

תמיד זה כייף לאכול אצלה כי למרות שאני מכירה את האוכל שלה רק מגיל 11 או 12 ולמרות שמעולם לא גרנו באותו בית, זה עדיין אוכל של בית בשבילי וזה לחזור למשהו מוכר ובטוח ומנחם מאד.

ובכל מקרה, לא משנה מה אוכל אצלה, ומה תכין, לא חשוב אם ניסתה משהו חדש או שדבקה במאכלים הרגילים הקבועים, פחזניות כבד העוף עדיין נמצאות אצלי במקום מאד גבוה במצעד הגעגוע. היא מעולם לא הכינה אותן שוב, גם לא כשרמזתי וגם לא כשביקשתי במפורש.

לכן, כשהתעורר בי הצורך להכין פחזניות ידעתי מייד איזה פחזניות אני רוצה להכין. פחזניות פטה כבד, הדרך שלי להשקיט זכרון ילדות חמים שהתעורר, כי זכרונות כאלה לא עוזבים עד שמשביעים אותם.

פחזניות:

מרתיחים בסיר שתי כוסות מים יחד עם 200 גר חמאה, כפית מלח ושתי כפות סוכר.

כשרותח מוסיפים שתי כוסות קמח ומערבבים נמרצות.

מורידים מהאש ומסויפים פנימה תוך ערבוב נמרץ 5-6 ביצים, אחת אחרי השניה, ממתינים עד שתבלע הביצה שהכנסנו לפני שמוסיפים את הבאה.

אפשר לעשות את זה במיקסר, עדיף, כי זו חתיכת עבודה להבליע פנימה את הביצים , לוקח זמן עד שהעיסה מתרככת.

כשמתקבל בצק רך ונעים, אך לא נוזלי, מזלפים אותו בעזרת שקית זילוף לפחזניות חמודות על תבנית 

אופים ב180 מעלות כ30-40 דקות, לא פותחים את דלת התנור לפני סיום האפיה, אחרת הפחזניות קורסות וזה עצוב. יודעים שהפחזניות מוכנות לפי הצבע.

מניחים להן להתקרר בשקט, אפשר לעשות חתך קטן בסכין חד בצד כל פחזנית כדי שהאדים יצאו והפנים לא יהפך לסמרטוטי. אחרי שהן מתקררות מזלפים לתוכן את פטה הכבד , היום הוספתי ערמונים לפטה הכבד הרגיל והפחתתי קצת את כמות החמאה המוספת, כדי שהפטה יהיה רך יותר.

נקווה שזה יעבוד.

ועכשיו למקרר עד הערב, אני מקווה שיצא טעים כמו שמריח