על קצות האצבעות

אחרי שנה וחצי עם ה LG G2 החביב,נראה שעלתה לו הסוללה לראש.

אחת הבעיות הגדולות עם הטלפון הזה היא שאי אפשר לשלוף את הסוללה ולהחליף אותה, צריך לפרק את הטלפון לגמרי בשביל זה ועושים את זה במעבדה, מה שאומר שמשלמים כסף גם על החלפת הסוללה וגם על הסוללה עצמה.

בחודשיים האחרונים הסוללה הולכת ונגמרת במהירות גבוהה מידי. הטלפון שהיה מחזיק פעם מהבוקר עד לערב לפחות, מאבד בערך אחוז אחד של סוללה כל-3 2 דקות וזה כשהוא לא בשימוש. כך שיציאה מהבית ללא מטען היא בגדר לא יעשה. אם אני משתמשת בו, הסוללה אוזלת במהירות על.

בחודש האחרון הטלפון גם חם. לוהט. רותח.

ובשבועיים האחרונים הוא חם גם כשהוא ללא שימוש ואז הסוללה אוזלת כאילו הוא בשימוש.

החלטתי להחליף סוללה.

לבד. ברור.

כי איזו סיבה יש שאיזה טכנאי שלא גמר תיכון יצליח ואני לא?

הזמנתי באינטרנט סוללה חלופית מקורית לטלפון, כולל כלים מתאימים לטיפול בטלפון.

הסתכלתי לאט ובסבלנות על סרטי הדרכה להחלפת סוללה עד שהבנתי מה עושים.

ואז חיכיתי עד שהגיעו מים עד נפש והבנתי שאי אפשר יותר (טוב, דחיתי את הקץ כי בכל זאת פחדתי להרוס את הטלפון).

ובשבת, אחרי ששתיתי מספיק קפה והייתי חייבת תירוץ לא ללמוד למבחן האחרון, החלטתי להחליף את הסוללה.

פרסתי מגבת דקה על שולחן העבודה שלי.

העמדתי מולי את המחשב הנייד פתוח על יוטיוב ועל סרטון ההדרכה להחלפת סוללה.

סידרתי את הכלים והסוללה החלופית בשורה ישרה ומדוייקת, כאילו לפחות מדובר בכלים לניתוח מוח.

הכנתי שני מכסים הפוכים של ריבה לאסוף את הברגים הקטנטנים ויאללה לעבודה.

המכשול הראשון היה המכסה האחורי שבקושי הצלחתי לפתוח, טוב שקיבלתי בטעות ערכה כפולה של כלים, זה קצת עזר לי. אבל לרגעים הייתי בטוחה שתיכף הכל נשבר, זה היה מפחיד. מחשבות כמו - למה את חייבת להיות גיבורה ולנסות לבד, לא תהיה לך אחריות על זה ששברת את הטלפון שלך במו ידייך -  בהחלט נשמעו בראשי, אבל כל פעם שהיה נדמה לי שאני נתקעת ובכל פעם שפחדתי להתקדם, נזכרתי שהטנכאי שלא גמר תיכון עושה דברים כאלה כל יום וזה עודד אותי להמשיך.

פתחתי ברגים, ניתקתי מעגלים, הפרדתי חלקים עד שהגעתי לסוללה.

הפרדתי אותה (מדביקים אותה עם איזה דבק נגרים נראה לי) וחיברתי את החדשה.

לאט לאט התחלתי לחבר חזרה את החלקים המופרדים, המעגלים המנותקים והברגים . הכל קטן קטן ועדין עדין.

רגע לפני המכסה האחורי בזוכרי כמה קשה היה לפתוח אותו, החלטתי לבדוק אם הטלפון נטען עכשיו.

חיברתי למטען ו....כלום.

בדקתי את החיבורים, האם החזרתי את הכל למקום, האם שמעתי את כל הקליקים, האם שום דבר לא זז.

ניסיתי שוב ו.... כלום.

פתחתי הכל, אולי סוללה החדשה לא טובה. החלפתי לסוללה ישנה, ושוב החזרתי הכל למקום ושוב בדקתי את עצמי וסגרתי הכל חוץ מהמכסה האחורי, הכנסתי את המטען לטלפון ו.....כלום.

טוב, אמרתי לעצמי.

את לא יותר טובה מטכנאי שלא גמר תיכון ועכשיו תצטרכי לקנות טלפון חדש ולהסתדר עד אז עם איזה גרוטאה בת חמש מאות, באסה.

איך שלא יהיה החלטתי להחזיר את הסוללה החדשה, ממילא אני יודעת שהישנה כבר ישנה וגמורה ועל החדשה אני לא יודעת כלום, כי שתיהן לא עבדו באותה מידה. ומה זה משנה עם איזו סוללה הטלפון ילך לפח או לטרייד אין?

שוב פתחתי הכל, שוב ניתקתי הכל, שוב החלפתי סוללה.

שוב סגרתי הכל, שוב חיברתי הכל, שוב חיברתי למטען. הפעם חטפתי זרם חלש, בתור פרס למתמידים, כי נגעתי בפיסה מתכתית בטלפון ,והטלפון כמובן לא הראה סימני חיים. וזה כבר נמאס לי לגמרי. אז סגרתי את המכסה האחורי הפלסטי, שומעת את הקליקים ויודעת שלפתוח מחדש יהיה סיפור, נו טוב, נגיע לגשר ונעבור אותו.

באופן אוטומטי הלבשתי את הטלפון במגן הפלסטי שלו ובאופן אוטומטי חיברתי למטען - טינג! הטלפון החל להטען.

אם אי פעם תהיתם איך נשמע אושר טהור, אמיתי, ותחושת ניצחון נקיה וצלולה הייתם צריכים לשמוע את צעקת השמחה המופתעת שלי ואת הצחוק שבא בעקבותיה. אני לא פחות טובה מטכנאי שלא גמר תיכון, אני גדולה מהחיים ואני אלופה, תביאו איזה מוח ואני אנתח אותו כבר במקום. קטן עלי. והכי חשוב, אני לא צריכה לקנות טלפון חדש.

אז זהו שהטלפון המשיך להתחמם ולאבד סוללה במהירות, וגם האיתחול והחזרה לנתוני יצרן לא עזרו.

כנראה שהגיע הזמן להחליף בכל מקרה.

אבל הפעם ממקום של כוח ולא ממקום של חולשה.

אני רוצה טלפון לא יקר, אבל טוב. חייבת להיות אפשרות להחליף סוללה בלי לפרק את הטלפון כולו. אולי אני אנסה סמסונג גלקסי לראשונה בחיי, עם הLG גמרתי לאור התקלות שיש לדגמים של G3 וG4 והביקורות השליליות שאני שומעת על הG5 .

על מה אתם ממליצים?