על קצות האצבעות

היתה מוצלחת מאד, ממש מאד.

לא מעט בזכות הרעיונות המצויינים שקיבלתי פה.

המוחיטו שהציעה Sour jane שהיה פשוט מעולה, טעים, מרענן ותמים למראה, כך שאפילו אלה שלא נטו לשתות ממנו , שינו את דעתם אחרי הלגימה הראשונה. קנקן שלם התחסל בקלילות, לא מעט בעזרתי האדיבה, זה לגמרי היה המשקה המועדף עלי. לא שלא טעמתי את בירות הפירות שהביא האריה ואת היין המצויין שהביא המהנדס, ויעיד על כך כאב הראש שיש לי הבוקר.

כוח הצלה הגיעה ראשונה, ביקשתי ממנה שתבוא לעזור לי לסדר, אבל עד שהיא הגיעה לא נשאר הרבה מה לעשות, רק סגירת קצוות אחרונים. לכן נתתי לה לחתוך את קליפת הליים לרצועות דקיקיות ולסחוט אותו לתוך הקנקן. אני השתדלתי להמנע ממגע ישיר עם חומצת הלימון בגלל שהצלחתי לחתוך את עצמי כבר פעמיים קודם לכן כשקילפתי תפוחי אדמה  ואת הליים עצמו. היא עשתה את עבודתה נאמנה ולאחר הערבוב בקנקן ערכנו בקרת איכות ראשונית , משנית ושלישונית למשקה. אני חייבת לציין שהוא עמד בתקנים המחמירים ביותר שלי (שיהיה אלכוהולי, שיהיה טעים).

אחר כך הגיעו המהנדס ודביקתו, אחריהם הגמל ובן זוגה של כוח הצלה , יצא שהם הגיעו בדיוק יחד וזה היה נהדר, כי הם מאד אוהבים אחד את השני, וחיכינו רק לאריה ופרח שנתקעו קצת בדרך. 

ברגע שידענו שהם קרובים הלבשנו סינר פרחוני על המהנדס ושלחנו אותו למטבח לצרוב את ערימות הסינטה הפרוסה דק על הפלנצ'ה. כי מארחת או לא, אני שונאת לטגן. בנתיים הוצאנו מהמקרר את הסלטים המוכנים מבעוד מועד.

סלט עדשים שחורות ובטטה, סלט שעועית ירוקה, סלט חצילים בטחינה ויוגורט, סלט עגבניות שרי של המהנדס, סלט חסה מופלא של כוח הצלה וסלט חסה מצויין של n_lee  , כן אני יודעת ששני סלטי חסה, אבל יש פיתויים שאני לא יכולה לעמוד בהם והרוטב לסלט היה אחד כזה...

עד שהגיעו האריה ופרח, השולחן כבר היה עמוס גם בדלעת ערמונים ממולאת בקינואה טריו ואגוזים, גלילות פרגיות ממולאות בשר וצנוברים, עוף בגריל שלם, ערימות גובהות והולכות של פיסות סינטה צרובות, אורז עם צנוברים ובצל מטוגן, ותפוחי אדמה מתבנית ששכבה בתנור מתחת לעוף וקיבלה את השומן שלו בתור תבלין, טריק מעולה שלמדתי מחגית ואני מיישמת בשמחה. 

הגמל הביא שישית בירות שנותרה מיותמת ובודדה, יחד עם בקבוק היין שהביאה כוח הצלה והוויסקי שהביא האריה.

היה נהדר לראות כמה כולם שמחים להפגש. גם אלה שהכירו לראשונה במפגשים האלה של ארוחות יום הולדת בשנים קודמות, היו חיבוקים ונשיקות ואושר אמיתי של פגישה עם אנשים שכייף לפגוש. ישבנו לאכול ולאכול ולאכול ולדבר ולצחוק ולהנות מהיחד הזה. 
לא יכלה להגיד שהצלחתי לטעום מכל מה שהיה על השולחן,  אבל מה שאכלתי היה טעים. 

כמובן שאף אחד לא הצליח להגיע להכל ונשאר לא מעט אוכל, אבל דווקא מהמנות העיקריות לא נשאר הרבה, כך שזה היה רעיון מצויין להכין גם וגם וגם.

הרמנו כוס לחיי החוגגים יום הולדת (האריה, הבנזוג של כוח הצלה ואני) ועוד אחת לזכרו של הצורפתי שלו היה חי היה חוגג איתנו. ועוד אחת, ועוד אחת, עד שלא היינו צריכים תירוצים להרמת כוס.

אחרי האוכל פינינו בזריזות את השולחן, כזכור, אצלי אפשר להחשב כאורח רק בפעם הראשונה, אחר כך מרגישים בבית, לכן כולם פינו את השולחן, הבחורים קיפלו אותו והחזירו למקום, אני טענתי את המדיח, הדביקה סידרה ואירגנה דברים מסביב ופרח הדיחה אותי מעמדת הכיור והשתלטה של שטיפת הכלים שלא נכנסו למדיח.

לא נותר לי אלא לטפל בקינוחים, שאותם הבאתי לסלון, שם התכנס כל מי שלא יצאו לעשן.

הכנתי גלידתי מנגו, גלידת פטל עם פירות יער וגלידת פיסטוק, התכנון המקורי היה שהגמל יביא גלידה מגלידרית בוטיק שקרובה אליו, אבל נתקלתי במחית פסטוק (ומחית פטל ומחית קפה) וכאמור, יש פיתויים שאני לא עומדת בהם.... קניתי גם עוגיות פקאן ליתר בטחון, אם מישהו לא אוהב גלידה והאריה הביא משהו שנקרא פלורנטין, שזה אגוזים בקרמל מצופים בשוקולד מריר, או כמו שהיה צריך לקרוא להם ממתק-על מרושע. הם טעימים שקשה להפסיק לאכול מהם.

לא היתה ברירה, המשכנו לשבת ולדבר. ולאכול ולשתות ולצחוק עד שכאבו שרירי הבטן ושרירי הצחוק בלחיים.

כוח הצלה והבנזוג עזבו ראשונים בחצות וחצי, אחריהם הגמל שהיה חייב לחזור הביתה והצטער על זה (גם אני). ולבסוף באחת וחצי בלילה הלכו המהנדס והדביקה, האריה ופרח.

הבית היה בסך הכל נקי ומסודר בצורה מפתיעה, אז לא נותר לי אלא להכנס למיטה להרדם במהירות ששמורה רק לאנשים שתויים ממגוון רחב מידי של אלכוהול, כדי שאוכל להתעורר הבוקר עם כאב ראש בינוני ותחושת אושר ששווה כל.