על קצות האצבעות

סליחה שנעלמתי ותודה למי שדאג לי ודאג להזכיר לי שיש אנשים שחשוב להם לדעת שאני בסדר.

אני בסדר.

התקופה האחרונה קשה. בגלל אותם חלקים עלומים שעליהם אני לא כותבת בבלוג ושהעסיקו אותי יומם ולילה בחודש ומשהו באחרונים.

לא היה לי זמן פיזי ובעיקר לא פנאי רגשי לחשוב על משהו שלא קשור לדאגות ולטרדות האלה שאני לא יכולה לחלוק פה.

נראה שאולי אולי הדברים מתחילים קצת להרגע ולהכנס לאיזו שגרה.

כלומר השגרה של היום יום ממשיכה כתמיד, זה רק הנפש שצריכה למצוא מנוחה.

אולי אני צריכה לעשות מה שאני עושה עכשיו, לזכור שהצרות לא ילכו לשום מקום אם רגע אני לא אשים אליהן לב, ולכן אני לא צריכה לדאוג להן, ומותר לי לפנות לי קצת זמן לחשוב על דברים אחרים.

יש לי הרבה חומר קריאה בבלוגים הקבועים. דרך מעולה לתרגל חשיבה על משהו אחר. 

וגם לכתוב פה על המון דברים אחרים שעליהם אני כן יכולה לכתוב.

הרי בסוף הכל עובר, כל התקופות הקשות.

יהיה בסדר, חייב להיות בסדר.

אני בטוחה.