על קצות האצבעות

קצת לפני חצות קיבלתי ממנו הודעה.

הוא נמצא בהופעה ויש לידו מישהו עם ריח בושם כמו שלי וזה מטריף אותו.

מייד נמסתי והכעס נעלם.

אבל המייל  הכועס שלי כבר נשלח והוא מצא אותו כשחזר מההופעה וענה עליו בשלוש לפנות בוקר.

הלוואי שהייתי קצת פחות אימפולסיבית.

והלוואי שהייתי חושבת עשר פעמים לפני שאני מגיבה מהבטן.

בנתיים, אני צריכה לחכות בסבלנות עד תחילת השבוע לראות מה יקרה עכשיו.

פתאום אני לא כל כך ששה לחתוך הכל ולסגור ולחתום ולגמור.

אולי אני אנקה את הבית.

זה לא פותר את הבעיות, אבל לפחות יוצא מזה בית נקי.