על קצות האצבעות

דווקא הזזתי את עצמי היום.

קצת דאגתי לקדם את הענינים הרשמיים וקצת דאגתי לקדם ענינים חשובים לא פחות.

עשיתי כמה טלפונים בעניין הישיבה שאליה זימנתי את עצמי , הלכתי לדאוג להחזרים כספיים שמגיעים לי מפה ומשם (לא הרבה, אבל אפילו כמה עשרות שקלים זה משהו) התקשרתי לסגור איזה עניין מנהלתי בקופת חולים והכי חשוב, הצלחתי לתפוס את הספרית החמקנית שלי.

אף פעם היא לא נמצאת כשאני צריכה אותה.

וצבע לשיער אני קונה רק ממנה.

יירתתי אותה על איזו מדרכה וזינבתי בה עד לפתח המספרה שלה.

שם לקחתי פיקוד וניגשתי לארון שבו היא מחזיקה את הצבעים רק כדי לגלות שאין את הצבע האהוב עלי.

אה, היא הפטירה בנונשלנטיות, הפסקתי לעבוד איתם (גוועלד!!!)

לאחר ששבתי לעשתונותי התחלתי לחפש בצבעים החדשים שלה ומצאתי אדום חדש, שנראה לי יפה מאד ואדום מאד.

בטח היום או מחר אני אנסה אותו.

אני מקווה שהוא טוב כי התלהבתי וקניתי שתי שפורפרות ענק שיספיקו לי לארבע פעמים לפחות.

אם אני לא אדומה, אני מאבדת במיידי חצי מהאישיות שלי.

אני מקווה שהאדום הזה הוא אגרסיבי ובלתי נתן להתעלמות לפחות כמו האדום הקודם.

ויפה שעה אחת קודם!