על קצות האצבעות

אין לי ממש זמן לחפש את הצלע השלישית.

אפילו שלחתי הודעה לגמל ובה הודעתי לו ש - נו, מצאת מישהו?

הוא מצידו, מתנער מאחריות, כתב לי בחזרה ש - וואלה, הוא טובע בעבודה וסומך עלי.

מייד כתבתי ש - אין לך על מי לסמוך, אלא על אבינו שבשמיים, גם אני טובעת.

אז ככה זה עומד עכשיו.

תקוע.

מאחר וסוף השבוע יהיה פנוי לשעשועים בהחלט יתכן שאזמין אותו לדיון דחוף.

או משהו דחוף אחר, לא חייב שיהיה דיון.

אבל דחוף זה כבר בטוח. הדחיפות הרי הולכת ועולה מיום ליום.

רבאק, כבר עבר שבוע וחצי.

ומספיק שאני חושבת על הגמל כדי להעלות את הדחיפות לרמות שלא יאמנו.

אולי הוא יבוא ונגלגל קצת את הרעיון.

נחשוב יחד איך ומאיפה.

נגלגל גם איזה ג'וינט.

נתגלגל יחד.

להתגלגל זה טוב.

המחשבה על להכיר מישהו חדש מעייפת אותי.

אפילו אם זו היכרות לצורך מוגדר מאד.

יותר טוב יהיה לי אם הגמל יביא מישהו שגם ילך אחר כך ולא יהיה לי קשר איתו.

מישהו שישמש בתפקיד ויעלם מייד עם סיום תפקידו.

זה נשמע נורא גברי ונורא משתמש. אבל זה מה שאני רוצה. מישהו שלא אצטרך לחשוב עליו , לא לפני ולא אחרי.

מישהו שיהיה משהו. חפץ.

זין, פה ואצבעות.

אולי אגשים למישהו את הפנטזיה ואחפצן אותו?

אולי סוף סוף אתייחס לגבר כמו שהוא מתייחס לעצמו, כאל זין מהלך?

(נדמה לי שלהצעה כזו יהיו פחות הצעות נלהבות )

אולי אני אטיל את הביצוע על הגמל.

הוא מודאג שמא הבחור לא יהיה לטעמי. אבל אני לא דואגת, לגמל יש טעם טוב.

או קיי, אז מה שנשאר לי זה לדאוג שהגמל יחפש, נכון?