על קצות האצבעות

ברור שאותו ערב חופשי לכאורה הסתבר כלא ממש חופשי.

הגיע אלי הביתה מישהו לצורך קבלת עזרה ראשונה. זה לא קורה לעיתים רחוקות כל כך, אבל זה יותר הגיוני מהגיוני שזה ינחת דווקא על יום שממש אין לי מה לעשות ואני לא חייבת כלום לאף אחד.

הוא ננשך על ידי הפיתון הבורמזי שלו בזמן שניסה להאכיל אותו.

דעו לכם קוראי היקרים שפיתון בורמזי, למרות חזותו האיטית והשלווה, הוא יצור מהיר כברק ברגע שמדובר במזון.

דעו לכם מספר 2 קוראי היקרים שפיתון בורמזי רואה חום ולכן עשוי לבלבל בין הארנבת המתה (הלא מאד חמה) ליד שלכם, שלחלוטין אינה מתה (ועל כן מפיצה חמימות נעימה) ולכוון את נשיכתו אל המקום שנראה לו כמו טרף חי - כלומר היד שלכם.

שמחתי לראות את תבנית השיניים על גב היד של הננשך, עניין של אישוש ידע נרכש. רק יומיים קודם ראיתי בערוץ הנשיונל גאוגרפיק את ד"ר בריידי בר מראה את מבנה הפה הפנימי של פיתון זה או אחר.

הופתעתי לגלות שלא רק זה שיש להם שיניים גדולות ומעוקלות , לאחיזה טובה של הטרף, אלא שבתקרת הפה יש להם ארבעה טורים של שיניים .

אם כן שמחתי לספר לננשך את מה שלמדתי מהנשיונל גאוגרפיק, לשתף אותו ברושם שזה עשה עלי ובנסיון לזהות ארבעה טורי שיניים. לדאבוני הוא היה טרוד מעט באי הנוחות שהסבו לו הכאב והנפיחות ולא שיתף איתי פעולה במיוחד. לא נורא, אולי בפעם הבאה.

בסופו של הערב לא הספקתי לקרוא, או לצפות בטלויזיה ואפילו שעת האמבטיה הקדושה שלי צומצמה מאד.

אני חייבת לפצות על זה בקרוב מאד.