על קצות האצבעות

אני כזאת תולעת חסרת עמוד שדרה.

הוא שלח לי הודעת SMS לראות אם אני בסדר, עם התקרבותי לקו העימות.

אמרתי שכן והחלפנו כמה מסרים מנומסים.

כבר כמעט כמעט הצלחתי לסיים את חילופי המסרים ולצאת בשלום.

אבל אז השתלטה עלי הכלבה המזוכיסטית, שמחפשת צרות.

בלי אזהרה מראש שלחתי לו מסר: מתגעגע?

הוא ענה: מתחילים עם סיכה לא ישר עם חרב סמוראים.

עניתי: גם אני, אתה מוזמן.

הוא: תדרכי, למה לא? אין לך אלוהים הא?

מפה זה כבר גלש לחליפת המסרים שמכשירה את הקרקע.

הוא רוצה לבוא כבר היום.