בגלל הקרבה של ט"ו באב הראש שלי מתמלא מחשבות רומנטיות לא נשלטות.
מלאות ברוך וערפל זוהר שמטשטש את הפרטים הקטנים, הקשים והחדים.
מאחר ואין לי פרטנר מובהק למחשבות הרומנטיות דנן, הן מופנות באופן אקראי לחלוטין לכיוון זה או אחר.
מדי פעם , כשאני תופסת את עצמי חושבת אותן, אני מתנערת מהבהייה המטופשת בחלל האוויר, נוזפת בעצמי וחוזרת לעבוד, עד לאיבוד הריכוז והשקיעה הבאה למעמקים הדביקים של הרומנטיקה.
בערב א' יבוא, הוא שלח היום דרישת שלום אחרי שקט של שבועיים.
אולי גם הוא מרגיש היום קצת בודד.
הפעם אני אדאג להשאיר אותו פיכח, לא מתחשק לי לחזור על אי הנעימות של הפעם שעברה.
שהאלכוהול והג'וינט עשו בו שמות ובלבלו אותו לחלוטין.
ובכל זאת אני רוצה מישהו שיחבק אותי.
ערב ט"ו באב, הוא הוא הערב שבו היו יוצאות הנערות לכרמים לבושות בלבן ורוקדות.
בטח שלבושות לבן. כל כך חם ולח שכל רעיון הבגדים הלבנים מקבל תפנית שונה לגמרי מזו שלימדו אותנו עליה בבית ספר.
נערה רוקדת ומזיעה בבגדים לבנים זה ממש דומה לתחרות החולצה הרטובה.
היום שמעתי את אחד משירי האהבה האהובים עלי ביותר, שלום חנוך שר את שיר דרך.
הקשבתי למילים וחשבתי כמה הייתי רוצה לחכות למישהו כשאני יודעת שהוא בדרך אלי.
שיר דרך
נשבר השרב, עולה הלחות
השמיים מתכסים עננים
נוסע אלייך אישה יפה
והרוח מצליפה בפנים
הכל כבר מחכה לגשם
ואני עייפתי מלרוץ
בא הביתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ
הכביש מתפתל, כפר ערבי
עצי תאנה במדרון
אדם עם כאפייה, נשים בשחור
הרועים כבר כינסו את הצאן
אני עף אלייך כמו ציפור
כל כלי רכב איננו נחוץ
בא הביתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ
אני בא הביתה...
בא הביתה...
כל מקום שאני עובר
יכול היה להיות ביתי
יכולתי לחיות שם, להשתקע
יכולתי גם למצוא את מותי
על אם הדרך ישבתי לא פעם
ממתין לאיזה כח חילוץ
בא הביתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ
אני בא הביתה...
בא הביתה...
הזמן לא עומד, הטבע זורם
ולרוח יש קול חלילים
מתחילה עליה מול ההר היורד
וצריך להתחשב בכללים
וכרגע מתחיל גם הגשם
הגנן רציני וחרוץ
בא הביתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ
כן, את תחייכי ואני אחייך
ובדרך למיטה נתפשט
חסרת לי כל כך, אישה יפה
כל שעה וכל רגע אמת
חומך חסר לי בלילות
בימים נותרתי בלי תירוץ
בא הביתה עוד מעט
הרי לא תעזבי אותי בחוץ
אני בא הביתה...
בא הביתה...
(שלום חנוך, מילים לחן וביצוע)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
