אמנם חזרתי בשישי בלילה אחרי בילוי של כמה שעות שכלל אכילה ושתיה,הייתי כמובן שיכורה לחלוטין, אבל ישנתי מצוין והתעוררתי אחרי מספר שעות סביר בשבת לפני הצהריים.
חשבתי שזה בטח בגלל כמויות הבשר הבלתי סבירות שצרכתי בערב הקודם.
אבל זה לא מסביר בכלל את העייפות שתקפה אותי בדיוק כשהייתי צריכה לצאת עם חברה לקפה אחר הצהריים, אחרי בילוי של הבוקר והצהריים במיטה (עם יציאה זריזה לציחצוח שיניים והופ, חזרה אל בין הסדינים).
ולא מסביר איך נרדמתי ולא שמעתי שהיא התקשרה, ואיך התעוררתי שעתיים וחצי אחר כך, כשהיה כבר חושך.
והכי פחות מסביר את העובדה שלא רק שלא היה לי לילה לבן מפאת שנ"צ מאוחרת, אלא להיפך, העינים נעצמו לי באופן סופי בעשר וחצי בערב.
ולא מסביר לחלוטין למה ישנתי כל הלילה כמו מתה, ובקושי הצלחתי להתעורר בבוקר.
ובסך הכל בין שינה לשינה בשבת, שכבתי במיטתי מוחלפת המצעים, ובהיתי בטלויזיה ובדי וי די לחליפין.
ואכלתי.
ואכלתי
ואכלתי.
לא עשיתי שום דבר מעייף.
נראה לי שאני הופכת לדוב לבן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
