על קצות האצבעות

כיוון שעיתותי לא ממש נתונות בידי ונאלצת אנוכי לעבוד ולעמול לפרנסתי יומם וליל (ולפעמים גם אחר הצהריים) עלזתי ושמחתי עד בלי די כשנודע לי שאגודת הסטודנטים החליטה להכיר בזמן הדחוק שלי ואירגנה לי יום חופש שלם, או כפי שהוא מוכר יותר - שביתת סטודנטים.

אז בואו נרד מהעץ כבר עכשיו, יום שלם זה לא היה כי עבדתי חמש שעות בבוקר, אבל מה שנשאר לי מהזמן הפנוי נראה לי יקר מזהב.

כמנהגי במקרים כאלו, קודם כל התבלבלתי נורא. כי מה לעזאזל עושים עם כל כך הרבה שעות פנויות? ואז החלטתי שאל לי לדאוג לענינים פעוטים כאלו, יש את סלקום וחברת הביטוח שלי שיכולות לדאוג למלא לי את השעות הריקות.

בתור דבר ראשון תכננתי ביקור במוסך, שיעזרו לי לפרק את הדיבורית מהאוטו הישן.

התקשרתי למוסכניק לשאול אם יוכל לעזור לי לפרק את הדיבורית והוא אמר - פירקתי כבר, היא מחכה לך.

בתגובה נפלט לי איזה וואללה כל כך פרחי שאני יכולה להאשים רק את ההפתעה המוחלטת. הוא לא התרגש מהפיכתי לאהבלה מצויה וענה בתמימות שביקשתי, אז הוא פירק.

אוח, נשמה!

משם להשגת שובר התקנה, שיגיע רק בעוד שעה וחצי.אולי.

הגיע, אחרי שעתיים. והיה כתוב עליו שצריך להתקשר למרכז תיאום התקנות.

עוד וואלה(??) אחד.

רק לפני זמן לא ארוך התקנתי את הדיבורית הזו ולא היה צריך לתאם כלום. פשוט באתי והתקינו לי.

טוב, עכשיו צריך , אמרו לי. אז התקשרתי.

אולגה אמרה לי שהתור הפנוי הראשון הוא ביום שלישי באחת עשרה לפני הצהריים.

לא, ניסיתי להסביר לה, אני צריכה להתקין היום. אין לי זמן ביום שלישי ויום שלישי זה בעוד שבעה ימים מהיום.

אבל אין, היא פסקה בנוקשות ונזפה בי כשהתחננתי על ליבה שתבין שאין לי זמן אחר ושזה לא הגיוני לחכות כל כך הרבה זמן להתקנה.

אמרתי לה שתנסה לחשוב חיובי ותראה איך היא יכולה לעזור לי ולא בכמה דרכים מגוונות היא מצליחה להגיד לי לא.

לא עזר.

סגרתי את הטלפון (איזה בעסה שאי אפשר לטרוק סלולארי) סיננתי איזה כוס אממו צעיר ורענן והחלטתי שאני הולכת לקבוע עובדה בשטח. אני אסע למקום הזה שמתקינים ואתחנן שם על נפשי. פנים אל פנים יהיה להם אולי יותר קשה להגיד לי לא.

כשהגעתי לשם מצאתי שורה ארוכה של מכוניות, שורה דומה באורכה של בעלי מכוניות עצבניים ומתקין אחד שקוע עד מעל לראשו במוחות של דיבוריות, כבלים ואזיקונים.

הוא השתדל באמת ואפילו לקח את המספר שלי כדי להגיד לי אם מישהו יבטל ויתפנה מקום במפתיע. הסביר לי שהוא לבד בשבועיים הקרובים וזה מה יש. ובאופן כללי הוא נראה משתתף בצערי, עד כמה שאפשר להשתתף בצערו של מישהו שכאתה שוכב על רצפה של מכונית והראש שלך תקוע מתחת להגה ובצמוד מידי לידית הילוכים.

הלכתי משם למתקין אזעקות שיאשר לי שהקודן והאזעקה שלי מספיקות לחברת הביטוח.

הסתבר שהייתי צריכה להביא טופס מחברת הביטוח שמפרט את הדרישות שלהם. לא ידעתי.

אבל לא היתה להם בעיה לשלוח לי את זה בפקס ישר למוסך.

היתה בעיה גדולה, לעומת זאת, בעובדה שהקודן שלי לא מספיק לחברת הביטוח ובעיה ענקית בעובדה שהתקנת קודן תקני תעלה לי 550 ש"ח (שאין לי, רבאק).

שוב שינסתי מותני והלכתי לחברת הביטוח עצמה ששוכנת במרחק שני רחובות מהמתקין ושסוכניה לא זכו (נאלצו, נענשו - מחק את המיותר) לחזות בזיו פני בחמש השנים בהן אני מבוטחת אצלם.

על זה בדיוק בניתי. סוכני ביטוח שלא אוהבים לראות אנשים של ממש, לא ישמחו לראות את פרצופי הארוך דווקא ביום גשום כזה.

ואכן הסוכנת שלי נראתה טרודה ובלתי מרוצה בעליל לראות אישה זרה נכנסת למשרד המרווח שלהם. אבל היא התגברה והבטיחה לעשות מאמץ לשכנע את חברת העל שלה לתת לי אישור מיוחד למיגון הקיים. בסופו של דבר היא אמרה - אם אני לא מתקשרת זה מסודר ואת יכולה להיות רגועה.

מה שמעיד יותר מכל כמה היא לא רוצה לדבר איתי יותר בחיים.

משם חזרתי למתקין הדיבוריות נמרצת ביותר, באתי לשבת לך על הוריד - הודעתי. זה לא יעזור, הוא גנח באומללות אבל הלך להתקשר ללקוחה הבאה בתור לראות אולי היא מבטלת ויהיה מקום פנוי. לא ביטלה.

כבר לא נשארה לי ברירה אז הלכתי לסופר פארם וקניתי בושם שנורא נורא רציתי ואני באמת לא יכולה להרשות לעצמי.אבל רק מאתיים שקל במבצע ובתשלומים, לא נורא נכון? אה כן, גם שני עפרונות איפור בגווני ירוק ותכלת . אבל לא נספור אותם, בבקשה.

אחר כך חזרתי הביתה כמעט מפוייסת והתקשרתי שוב, מובסת, לקבוע תאריך חדש להתקנה.

הפעם ענתה לי ענת שהיתה הרבה יותר סימפטית ואמפטית ביום שישי בעוד שבועיים. זה הזמן היחיד שפנוי להם ושאני יכולה להגיע בו. . אמרתי לה שקל יותר ומהיר יותר לקבוע תור ושאלתי איפה אני יכולה להתלונן (איך שהמובסות עברה לי מהר...). היא אמרה לי שבמרכז השירות של סלקום.

אז התקשרתי.

במרכז השירות ענתה לי חמדת שהיתה אפילו נחמדה ואמפטית יותר והבטיחה לבדוק את העניין ושיחזרו אלי תוך שעה וחצי לכל היותר.

לא עברה אפילו שעה וענת התקשרה אלי להגיד שטיפלו בעניין והוסיפו מתקין ואם נוח לי ביום שישי הקרוב הם ישמחו לקבוע לי תור להתקנה בין השעות שמונה לשתיים עשרה לפי נוחותי.

היפ היפ הוריי!!

קבעתי והדיתי לה מאד על הטרחה.

אחרי חצי שעה נוספת התקשר אלי ערן ואמר שהוא נציג סלקום וחקר כיצד הוא יכול לעזור לי לפתור את הבעיה.

אמרתי לו שהבעיה נפתרה והוא התעקש לתת לי שעתיים שיחות חינם לחודשיים הקרובים על מנת לפצות אותי על עוגמת הנפש שנגרמה לי.

אז עכשיו יש לי בושם לו פר קנזו שאני אוהבת, שני עפרונות איפור מקסימים במיוחד, שעתיים חינם לחודשיים הקרובים וביום שישי, גם דיבורית לאוטו, אני עשירה!